בפני בית הדין בקשת הנתבעת למתן רשות למשלוח הודעה לצד ג', ותגובת התובעת המתנגדת לה.
טוענת הנתבעת כי התביעה מבוססת על הסכם העסקה שמעולם לא נחתם על ידה. לגרסתה, מורשי החתימה הבלעדיים של הנתבעת הם המנהלים, מר שלומי עוז ואברהם שטרית (להלן: "מנהלי הנתבעת"). ואלו לא חתמו על הסכם העסקה עם התובעת. לגרסת הנתבעת אין עובד בנתבעת שלא עבר ראיון עבודה במשרדו של המנהל שלומי עוז. מנהלי הנתבעת אינם מכירים כלל את התובעת, מעולם לא ראו או שוחחו עימה אף טלפונית, לא ערכו לה ראיון עבודה ולא חתמו עימה על הסכם העסקה.
עוד גורסת הנתבעת כי מבירור מקיף שביצעה עלה כי צד ג', מר כהן רן (להלן: "צד ג'"), אשר הועסק על ידה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה ניסה לסייע לתובעת ולקבלה לעבודה אצל הנתבעת, לאחר שפוטרה מעבודתה הקודמת.
על אף שמנהלי הנתבעת מסרו לו כי אין צורך בעובדים נוספים, לטענת הנתבעת, צד ג' חתם על הסכם העסקה עם התובעת בחריגה מוחלטת מסמכותו ועל אף שאין לו כל סמכות להתחייב בהתחייבות כלשהי בשם הנתבעת, מבלי שמנהלי הנתבעת ידעו מכך. לעניין זה ציינה הנתבעת כי נוסח הסכם העבודה שעליו הוחתמה התובעת הוא נוסח שאינו דומה להסכמי העסקה הנהוגים אצל הנתבעת.
לאור האמור, טוענת הנתבעת כי אין בהסכם ההעסקה כדי להקים לה חבות כלפי התובעת. וכי בחוסר תום לב מנסה התובעת להתעשר ממנה שלא כדין.
על כן ומאחר שתביעה זו הוגשה עקב מעשיו ומחדליו של צד ג', סבורה הנתבעת כי ראוי ליתן רשות למשלוח ההודעה לצד ג' בהתאם לפסיקה.
התובעת טוענת כי דין הבקשה להידחות ולו מהטעם שעילת הבקשה למשלוח צד ג' אינה בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה אלא מדובר בעילה מתחום הנזיקין ו/או החוזים ו/או תאגידים ואף בתחום הפלילים.
התובעת גורסת כי לא ניתן לדרוש מהתובעת להכיר במדויק את כללי הניהול הפנימי של הנתבעת עת היא מגיעה לראיון עבודה. על כן ומאחר וצד ג' פעל "בסמכות נחזית" שלכאורה ניתנה לו מהנתבעת, הרי שיש להחיל את דוקטרינת "הסמכות הנחזית" בהתאם לסעיף 3 ו-6 לחוק השליחות ואין מקומה בבית הדין לעבודה. בהתאם לכך, מושתק השולח -הנתבעת בעניינו- מלהתנגד ליחסים חוזיים שקשר שלוחו בחריגה מהרשאה. זאת כל עוד השולח, בהתנהגותו או בדבריו, איפשר לצד ג' להבין ולהניח כי פועל בתחום הרשאתו.
לסברת התובעת - על פי הפסיקה שהובאה על ידה - כאשר חברה פועלת בהתאם ל"כללי הניהול הפנימי" שאינם פומביים, מותר לו למתקשר עימה להניח כי נעשו כהלכה בגדר הרשאה ועל פי אישור מתאים. לכן נטען כי כאשר התובעת מגיעה לראיון עבודה וחותמת על הסכם ההעסקה שהוטמעה בו חותמת הנתבעת, הניחה כמתבקש כי צד ג' פועל בהתאם להרשאה שניתנה לו. על כן מנועה הנתבעת מלהתכחש להסכם העסקה שנחתם בין הצדדים בטענה כי צד ג' נעדר הרשאה או זכויות חתימה בנתבעת.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.