Andom Gebrysus נ' א.דורי בנייה בע"מ ואח'

עניינה של החלטה זו בבקשת הנתבעת 2 להורות לתובע להפקיד ערובה לכיסוי הוצואותיה המשפטיות.

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות, במסגרתה טען כי עבד אצל הנתבעות - באמצעות קבלני כוח אדם - תקופה מצטברת של 22 חודשים, החל מחודש נובמבר 2014 ועד חודש אוגוסט 2016. לטענת התובע הוא עבד באתרי הנתבעת 1 תקופה של שישה חודשים, לאחר מכן עבר לעבוד באתר הנתבעת 2 בכפר סבא למשך שמונה חודשים, ובהמשך עבר לעבוד באתרי הנתבעת 3.

    

   תמצית טענות הצדדים

2. הנתבעת 2 טוענת כי אינה מכירה את התובע ומעולם לא העסיקה אותו, לא שילמה את שכרו ואף לא נתנה כל הוראה למי מטעמה לשלם את שכרו. עוד טוענת הנתבעת כי מעולם לא התקיימו בינה לבין התובע יחסי עבודה, כי אין בידי התובע כל ראייה הקושרת אותו לנתבעת במישרין או בעקיפין וכי שמה שורבב לתביעה זו בטעות. בנסיבות אלה טוענת הנתבעת 2 כי סיכויי התביעה נגדה קלושים וכי יש מקום להורות על חיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה המשפטיות.

3. התובע טוען בתגובה כי הנתבעת 2 התקשרה עם חברת קבלני כוח אדם בשם "נופר ולנוי ייזום והשקעות בע"מ" המנוהלת על-ידי אדם בשם ירון סולמי ואדם נוסף בשם נאור צאיג, שהינו אחיינו של ירון סולמי ובעל מניות בחברה בשם אן.וי.אן בע"מ. לטענת התובע הוא הועסק תקופה של כשמונה חודשים רצופים באתרי בנייה של הנתבעת 2 בכפר סבא, כאשר שכרו שולם באמצעות קבלני כוח אדם. במהלך הדיון המקדמי ציין התובע לפרוטוקול כי בתקופת עבודתו באתר הנתבעת 2 היה כפוף למנהל בשם משה, ואף מסר לפרוטוקול את מספר הטלפון של המנהל אליו היה כפוף.

    

   המסגרת המשפטית

4. ביום 2/9/2016 נכנסה לתוקפה תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ו – 1991 הקובעת כדלקמן (להלן :"תקנה 116א"):

    

   "היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט – 1969 יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שיירשמו."