באלאן נ' מלגם ניהול כוח אדם בע"מ

לפנינו תביעה לתשלום זכויותיו הנטענות של התובע, אזרח מולדובה שהועסק בנתבעת במסגרת ויזת עבודה בענף הבנייה, בגין תקופת עבודתו וסיומה.

המחלוקות העיקריות בתיק הן מה היו נסיבות סיום העסקת התובע; משך והיקף העסקה; וזכויות התובע עקב תקופת ההעסקה וסיומה.

רקע עובדתי וההליך המשפטי

1. הנתבעת היא תאגיד העוסקת בניהול כוח אדם בענף הבניין.

    

2. התובע הועסק על ידי הנתבעת במסגרת ויזת עבודה בענף הבנייה באתר בנייה בתל אביב. על העסקת התובע חלות הוראות ההסכמים הקיבוציים בענף הבנייה מיום 21.1.10 ומיום 21.7.11 (להלן: "ההסכמים הקיבוציים").

    

3. הצדדים חלוקים בשאלת משך ההעסקה של התובע והיקפה. לשיטת התובע הוא עבד מיום 25.5.14 ועד ליום 28.9.15 כ- 16 חודשים, בימים א'- ה' משעה 7:00 ועד השעה 19:00 ובימי שישי משעה 7:00 עד השעה 13:00. שכרו השעתי עמד על סך 35 ₪ לשעה. לשיטת הנתבעת התובע הועסק על ידה מיום 8.6.14 ועד ליום 25.9.15, מהשעה 6:30 או 7:00 ועד לשעה 17:00 לערך. במהלך יום העבודה ניתנו לתובע שתי הפסקות, בנות חצי שעה כל אחת.

    

4. העסקתו של התובע הסתיימה כאשר יצא את הארץ למולדובה. התובע עזב את הארץ ביום 30.9.16 ושב לישראל ביום 14.10.15. ביום 15.10.15 התייצב בעבודתו.

    

5. לתובע שולם שכר שעתי. כן שולמו לתובע תוספות נלוות, בהתאם לעבודתו בפועל, כפי שעולה מתלושי השכר.