אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סרור נ' וסרמן

סרור נ' וסרמן

תאריך פרסום : 10/04/2018 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
44621-07-16
18/03/2018
בפני השופטת:
יעל אנגלברג שהם

- נגד -
התובעת:
אילנה סרור
עו"ד איציק ששון
הנתבע:
ד"ר צביאל וסרמן
עו"ד אלון קורן מידן
פסק דין

 

 

תביעה זו עניינה תשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בחוסר תום לב והוצאת שם רע.

 

רקע עובדתי

 

1.הנתבע הוא רופא שיניים במקצועו. התובעת עבדה כסייעת לרופא שיניים ולאחר מכן כמנהלת מרפאת השיניים שבבעלות הנתבע וזאת מיום 1.10.05 ועד ליום 10.12.15.

 

2.ביום 6.12.15 הודיע הנתבע לתובעת כי עבודתה תסתיים בסוף החודש. במכתב הפיטורים שנמסר לתובעת ציין הנתבע את עילת הפיטורים "היעדרויות רבות שפוגעות בניהול ותפקוד המרפאה".

 

3.ביום 8.12.15 טען הנתבע כלפי התובעת כי נעלם מקופת המרפאה סכום של 1,000 ₪ במזומן. הנתבע ביקש לברר עם התובעת את דבר היעלמות הכספים.

 

4.מטעם התובעת העידה היא עצמה ואילו מטעם הנתבע העידו הנתבע, מזכירה וסייעת במרפאה הגב' אלינה אומנסקי (להלן: גב' אומנסקי), סייעת נוספת הגב' תאיה אבקוב (להלן: גב' אבקוב) וטכנאי מחשבים ומנהל רשתות, מר עודד שיר (להלן: מר שיר).

 

5.המחלקות בין הצדדים נגעה לשאלת נסיבות סיום עבודת התובעת, האם פוטרה או שמא התפטרה בהסכמה וכן האם נתקיימו נסיבות שיש בהם כדי להצדיק את שלילת פיצויי הפיטורים. המחלוקת בעניין הנסיבות הללו, רלוונטית גם לשאלת זכאותה של התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובגין הוצאת שם רע.

 

טענות הצדדים

 

6.לטענת התובעת, ביום 6.12.15 פנה אליה הנתבע והודיע לה על הפסקת עבודתה ביום 31.12.15. לדבריה, יומיים לאחר מכן, האשים אותה הנתבע בכך שגנבה מקופת המרפאה סך של 1,000 ₪ במזומן (להלן: אירוע הגניבה). לדבריה, האשמה הוטחה כלפיה בנוכחות עובדים אחרים תוך שהוא מזמינם לצפות בסרטונים המוכיחים את טענת הגניבה. התובעת טענה, כי על מנת להוכיח שלא גנבה ממנו דבר, התפשטה לעיני הסייעת הגב' אבקוב ואף שפכה את תכולת תיקה ולאחר שלא נמצא בבגדיה ובכליה דבר, עזבה את המקום.

 

התובעת טוענת, כי לאחר שהוכיחה שלא גנבה דבר מסר הנתבע לידיה ביום 15.12.15 מכתב פיטורים אשר אינו מפרט דבר לעניין טענת הגניבה ואשר כולל אף מעין התנצלות. לדבריה, רק משעמדה על תשלום פיצויי הפיטורים, העלה הנתבע לראשונה את טענת הגניבה וכן טענה לזיוף דוחות נוכחות כנימוק לשלילת פיצויי הפיטורים. התובעת טוענת, כי טענות עלו הועלו רק על מנת להתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים.

 

7.לטענת הנתבע, התובעת נהגה להיעדר מעבודתה וזאת בטענה כי היא סובלת מפיברומיאלגיה, דבר אשר לא הוכח ברשומות רפואיות. לדבריו, משדרש מהתובעת לשוב לעבודה סדירה ומלאה התקיימה בחודש 9/15 בין הצדדים שיחה שבמסגרתה הסכים הנתבע לשלם לתובעת את זכויותיה כאילו פוטרה. כאשר הדברים הועלו בכתב ביום 15.12.15 ובעקבות כך נמסרו לתובעת המחאות על חשבון פיצויי הפיטורים שאותם היא סירבה לפדות. הנתבע טוען, כי על אף ההסכמה שאליה הגיעו הצדדים, הרי שהנסיבות שהתקיימו לרבות הגשת תובענה זו, מאיינות הסכמות אלה של הנתבע והוא אינו מחויב להן עוד.

 

הכרעה

 

ב.פיטורים שלא כדין

 

8.הצדדים חלקו באשר להליך הפיטורים. לטענת התובעת פוטרה לאלתר מבלי שנערך לה כל שימוע כדין. לטענת הנתבע, הפיטורים נעשו על בסיס הסכמה שאליה הגיעו הצדדים כ-3 חודשים קודם לכן ואשר על פיהן, התובעת תעבוד עד למציאת מחליפה ועד לאחר שזו תוכשר על ידה.

 

במכתב הפיטורים צוין כי התובעת פוטרה עקב "היעדרויות רבות שפוגעות בניהול ותפקוד המרפאה". אמנם הנתבע טען כי רק בתצהיר עדותה הראשית טענה התובעת לראשונה כי היא סובלת מפיברומיאלגיה ואולם, לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי התובעת נעדרה רבות מהמרפאה עקב מחלותיה. כן לא היתה מחלוקת כי בשל היעדרויות אלה התקיימה שיחה בין הצדדים. הצדדים חלקו באשר לתוכן השיחה. לטענת הנתבע בעקבות היעדרויות אלה, סוכם בין הצדדים כי התובעת תכשיר עובדת אחרת למלא את תפקידיה וכאשר זו תדע את תפקידיה של התובעת, תסיים התובעת את עבודתה תוך קבלת מלוא זכויותיה. התובעת טענה מנגד כי מדובר בשיחה בעלמא שבמסגרתה נשאלה לגבי האפשרות להתפטר בהסכמה תוך שהוצע לה לקבל את זכויותיה במלואן. לטענת התובעת לא נתנה כל הסכמה להצעה זו.

 

9.בפנינו העידה התובעת כי היקף עבודתה פחת בשל מחלתה וכי הודיעה לנתבע כי לא תוכל לחזור לעבודה בהיקף מלא (עמ' 6 שורות 1-2 לפרוטוקול), על כן הכשירה עובדת שהתקבלה בחודש אוקטובר 2015 לבצע חלק מתפקידיה (עמ' 4 שורות 25-27 לפרוטוקול). בעניין זה התרשמנו כי הנתבע העלה בפני התובעת את העובדה שהיעדרויותיה פוגעות בעבודת המרפאה. התובעת אישרה זאת (עמ' 5 שורות 35-36) וציינה כי בהמשך הציע לה הנתבע להמשיך ולעבוד כסייעת אך היא דחתה את הצעתו אשר נתקבלה על ידה כהצעה מעליבה (עמ' 9 שורות 20=22 לפרוטוקול).

 

מתצהירה של הגב' אומנסקי ומחקירתה הנגדית, עולה כי כבר כאשר התקבלה לעבודה ידעה כי לאחר תקופת חפיפה היא מיועדת להחליף את התובעת בתפקידיה (סעיף 3 לתצהיר; עמ' 11 שורות 12-20 ו -25-29 לפרוטוקול). לדבריה, התובעת היתה צד לשיחה בעניין זה והנתבע אף בירר עם התובעת אם העדה כשירה דיה להחליפה.

 

גרסה זו מהימנה עלינו. כעולה מעדות הנתבע אשר לא נסתרה, התובעת הכשירה רק את הגב' אומנסקי לבצע את תפקידיה הניהוליים במרפאה (הגם שזו היתה הסייעת החדשה ביותר שנתקבלה במרפאה) ולא הכשירה סייעות אחרות לבצע תפקידים אלה. עוד התרשמנו מכלל העדויות שהובאו בפנינו כי היעדרויותיה של התובעת הכבידו על ניהול המרפאה וכי ענין זה נדון בין הנתבע לבין התובעת אם כי לאור תקופת עבודתה הממושכת ומערכת היחסים הטובה ששררה בין הצדדים, הדברים נעשו בזהירות ולא בחטף. התרשמנו כי הצדדים הסכימו כי הנתבע יקלוט עובדת אחרת אשר תוכשר על ידי התובעת לבצע את תפקידיה המנהלתיים וכי בשלב מסוים תסיים התובעת את עבודתה תוך קבלת מלוא זכויותיה (עדות התובעת עמ' 5 שורות 23-25 לפרוטוקול).

 

10.אכן, התובעת לא זומנה לשימוע פורמאלי אך נראה כי הקשיים שעמדו בפני הנתבע בניהול המרפאה הוצגו בפניה והיא עצמה הסכימה להעביר את תפקידיה המנהלתיים לעובדת אחרת. התובעת אף ציינה כי הנתבע הציע לה להמשיך לעבוד כסייעת אך היא סירבה להצעה זו. משמטרתו של השימוע אינו רק פורמאלי אלא שיש בו כדי לאפשר למעסיק להציג טענותיו בפני העובד ולעובד להגיב על טענות אלה, מצאנו כי בענייננו, השיח שהתקיים בין הצדדים בחודש ספטמבר 2015 כאשר לשני הצדדים ברור המצב, הקשיים העומדים בפני הנתבע מחד והיעדרויות התובעת מאידך, וכאשר בפועל פעלו הצדדים במשותף במשך שלושת החודשים שחלפו שנועדו לאפשר מעבר חלק של עבודת התובעת לידי עובדת אחרת, יש כדי למלא אחר תכלית זו ולא מצאנו כי נפגעה זכות כלשהיא של התובעת.

 

בנסיבות אלה, מצאנו כי אין יסוד לטענת התובעת כי פיטוריה נעשו שלא כדין, ודין תביעת התובעת ברכיב זה להידחות.

 

א. פיצויי הפיטורים

 

11.לטענת התובעת, פיטוריה מזכים אותה בתשלום פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הלנתם. הנתבע מנגד טוען כי משגנבה התובעת כספים מהמרפאה, נתקיימו נסיבות המצדיקות את שלילת פיצויי הפיטורים.

 

12.כעולה מהראיות שהובאו בפנינו, כאמור, בחודש 9/15 התקיימה בין הצדדים שיחה שבמסגרתה, לטענת התובעת, בשל היעדרויותיה הרבות הציע לה הנתבע להתפטר אך היא סירבה שכן לא רצתה לפגוע בזכויותיה. התובעת אישרה שבאותה שיחה הציע לה הנתבע מכתב פיטורים ופיצויי פיטורים מלאים, אך טענה כי השיחה הייתה בדרך אגב ולא "שיחה רצינית" (עמ' 5 שורות 17-19 וכן שורות 33-36 לפרוטוקול).

 

התובעת טענה כי ביום 6.12.15 הודיע לה הנתבע על כוונתו לסיים את העסקתה.

 

13.אין חולק כי היוזמה להפסקת עבודתה של התובעת הן בחודש 9/15, הן בחודש 12/15 הייתה של הנתבע וככל שניתנה הסכמתה של התובעת לסיום העסקתה, היה זה על דעת כך שישולמו לה זכויותיה במלואן. בנסיבות אלה, זכאית הייתה התובעת לתשלום פיצויי הפיטורים בין אם פוטרה בין אם התפטרה בהסכמה, וכך גם סבר הנתבע לטענתו, עת שלח לתובעת המחאות בעבור פיצויי הפיטורים הגם שאלה נשלחו לאחר אירוע החשד לגניבה. בנסיבות אלה, אין חולק כי התובעת היתה זכאית לתשלום פיצויי הפיטורים וכי על הנתבע מוטל הנטל להוכיח כי נתקיימו נסיבות המצדיקות את שלילתן . לאחר שבחנו את טענות הצדדים מצאנו כי טענות הנתבע אינן יכולות להתקבל. ונפרט.

 

14.לטענת הנתבע, התובעת נצפתה בסרטוני הווידיאו כשהיא מוציאה כסף מהמגירה, סופרת אותו ומחזירה למגירה כאשר לאחר כשעתיים היא מוציאה את הכסף ומניחה אותו במקום מסתור מתחת לשולחן.. לדבריו, מסרה הגב' אומנסקי כי הניחה במגירה ערב קודם לכן סך של 1,000 ₪ וסכום זה לא נמצא במגירה למחרת. התובעת טענה, כי צפייה בסרטון מעלה שהיא סידרה שוברי אשראי וכי לא נטלה דבר מהמגירה לעצמה אלא הניחה חשבונית מהמגירה למקום מתחת לשולחן. הנתבע טוען, כי זימן את התובעת לבירור בעניין זה.

 

15.הלכה היא כי טענת מעסיק לגניבה על ידי עובדו טעונה רף הוכחה מוגבר ולא די בהוכחה במאזן ההסתברויות כנדרש במשפט אזרחי (ע"ע 1079/04 מרכולית כוכב בע"מ - עיזבון המנוח לב רובינשטיין ז"ל, 25.4.06; ע"ע 85/07 שוויש - גלאט ירושלים מוצרי בשר כשר למהדרין בע"מ, 7.2.08).

 

16.מהצילומים שהוצגו בפנינו, לא ניתן ללמוד על נטילת כספים ולא ניתן לראות מה בדיוק מוציאה התובעת מהמגירה. לטענת התובעת, הוציאה וספרה את אישורי האשראי. הנתבע טען כי התובעת נטלה דבר מה ושמה אותו מתחת לדלפק כאשר תיקה האישי מצוי שם, ואולם, אין מחלוקת כי הנתבע זימן את התובעת לבירור כאשר מיד לאחר הבירור, פנתה התובעת ביוזמתה יחד עם הגב' אבקוב לחדר השירותים כאשר באותו שלב היא פושטת את בגדיה על מנת שהגב' אבקוב תיווכח שאין בהם דבר וכאשר חזרה לחדר, הביאה את תיקה ושפכה את תכולתו לעיני הנתבע וגם בתיק לא נמצא הכסף (עמ' 26 שורות 29-35 לפרוטוקול). מהראיות שהובאו בפנינו עולה כי הנתבע משער שהתובעת נטלה את הכסף ואולם אין בידו (אף לדבריו שלו) ולו ראשית ראיה התומכת בטענתו זו. יתרה מזו, הגב' אומנסקי קיבלה את הכסף ממטופל ביום 7.12.15, לפני השעה 15:30 (שבה יצאה מהמרפאה) (עמ' 10 שורות 32-35 לפרוטוקול). כעולה מחקירתו של הנתבע, לאחר קבלת הכסף מהלקוח ביום 7.12.15, לא נבדקו מצלמות האבטחה ואלה גם לא נבדקו ביום 8.12.15, לפני פתיחת המרפאה, ביום הגניבה הנטענת ובטרם הגיעה התובעת לעבודה (עמ' 16 שורות 19-20 לפרוטוקול). עוד עולה מהעדויות כי היו מקרים שבהם שכח הנתבע את הכסף במרפאה (עדות אומנסקי עמ' 13 שורות 3-4; עדות אבקוב עמ' 24 שורות 18-19), אם כי הוא טען בפנינו כי מעולם לא שכח את העובדה האם נטל או לא נטל את הכסף בסוף היום (עמ' 14 שורה 19 לפרוטוקול). יודגש כי הנתבע עצמו במכתב הפיטורים שמסר בידי התובעת כשבוע לאחר מכן, אינו מציין מעשה גניבה כעילה לפיטורים ואף בכך יש כדי לחזק את המסקנה שהנתבע אינו עומד אחר טענתו זו. מכאן, לא ניתן לקבוע כי התובעת נטלה כספים ולא היה כל בסיס לשלילת פיצויי פיטורים של התובעת.

 

17.התובעת טענה כי זכאותה לפיצויי פיטורים עומדת על הסך של 30,998 ₪ (3,039 * 10.2 שנים). הנתבע לא חלק על בסיס החישוב של התובעת והסכום אף צוין בטופס 161 שערך בתחילה. משכך, משלא מצאנו כי הנתבע הרים את הנטל להוכיח כי יש מקום לשלילת פיצויי הפיטורים, זכאית התובעת למלוא פיצויי הפיטורים בסך של 30,998 ₪. בסיכומיה זנחה התובעת את תביעתה לתשלום חלף הודעה מוקדמת ומשכך דין התביעה ברכיב זה להידחות.

 

18.באשר לפיצויי ההלנה – משאין חולק כי פיצויי הפיטורים שולמו לידי התובעת וכי היא השיבה את ההמחאות לידי הנתבע מבלי לפדותן, אין התובעת זכאית לכל פיצוי בגין העיכוב בתשלום הפיצויים ודין תביעתה זו - להידחות.

 

ג.הוצאת שם רע

 

19.הצדדים חלקו בשאלת פרסום הטענות לעניין גניבה על ידי התובעת. התובעת טוענת, כי הנתבע סיפר לכל העובדים על האשמותיו כלפי התובעת ואף הראה לעובדי המרפאה את הסרטונים. הנתבע מנגד טען כי התובעת היא זו שפרסמה את הטענות כלפיה בנוכחות הגב' אומנסקי, הגב' אבקוב, בתה של התובעת וד"ר ליהי גרינברג (להלן: ד"ר גרינברג). לטענת הנתבע, צפה בסרטים רק עם האחראי על המצלמות ולא הציג אותם בפני יתר העובדים (סעיף 22 לתצהיר הנתבע; עמ' 16 שורות 33-36 לפרוטוקול).

 

על פי התרשמותנו איש מהצדדים לא דייק בטענותיו.

 

20.מהראיות שהובאו בפנינו, התובעת היא שסיפרה לגב' אומנסקי ולגב אבקוב על חשדותיו של הנתבע כלפיה (עדות התובעת בעמ' 9 שם ציינה כי הגב' אומנסקי לא נכחה בחדר; עדות אומנסקי עמ' 12 שורות 9-10; עדות אבקוב עמ' 26 שורות 30-32) וכך גם לבתה ולד"ר גרינברג (עדות התובעת עמ' 8 שורות 15-16 לפרוטוקול). עם זאת כעולה מעדותה של הגב' אומנסקי, היא אומנם ציינה כי התובעת היא שסיפרה לה שהנתבע מאשים אותה בגניבת הכסף ואולם בניגוד לגרסתו של הנתבע, הנתבע הוא שהציג בפניה לבקשתה, את צילומי מצלמות האבטחה לאחר שהאשים את התובעת בגניבת הכסף (עמ' 12 שורות 21-32 לפרוטוקול). יתרה מכך, הגב' אבקוב העידה כי הנתבע הראה לה את הסרטונים בנוכחות ד"ר ליהי (רופאה נוספת במרפאה) וגב' אומנסקי (עמ' 26 שורות 12-14 לפרוטוקול). בעשותו כן, פעל התובע לפרסום ואישוש הטענה כלפי התובעת וזאת מבלי שכאמור, היה לכך כל בסיס.

 

בהתחשב בעובדה שמקור הידיעה הוא בתובעת אך הנתבע הוא שפעל לאישוש הטענה בהציגו את צילומי האבטחה בפני העובדות ובניגוד למצג שהציג בפנינו, ובהתחשב בכלל נסיבות המקרה, אנו מוצאים כי על הנתבע לפצות התובעת בגין הפצת שם רע בסך של 5,000 ₪.

 

 

אחרית דבר

 

21.על יסוד כל האמור ישלם הנתבע לתובעת כדלקמן:

 

א.פיצויי פיטורים בסך של 30,998 ₪.

ב.בגין הפצת שם רע סך של 5,000 ₪.

 

סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.12.15 ועד לתשלום המלא בפועל.

 

כן ימסור הנתבע לתובעת תוך 14 יום טופס 161 ומכתב לשחרור כל הכספים המופקדים בקופת ביטוח המנהלים (גמל + פיצויים) כאשר הסכום המופקד ברכיב פיצויי הפיטורים יופחת מהסך הנקוב בסעיף א לעיל.

 

התביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין - נדחית.

 

לאור התוצאה שאליה הגענו - יישא כל צד בהוצאותיו.

 

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום.

 

 

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ח, (18 מרץ 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

תמונה 3

 

Picture 1

גב' איריס ליברובסקי

נציגת ציבור

 

יעל אנגלברג שהם

שופטת

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ