מוסאי נ' יעקב

1.התובעת עבדה בשירות הנתבעת בעסק ליצור ומכירה של שמלות כלה ושמלות ערב, וזאת בין השים 2009 ו- 2014.

לטענת התובעת, הנתבעת פיטרה אותה מעבודתה על אתר ושלא כדין בחודש יוני 2014, ועל כן היא תובעת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, ופיצוי בגין הפגמים שבפיטוריה.

כן מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי בגין הפרשות בחסר לביטוח פנסיוני, דמי מחלה ותשלום שכר עבודה בגין יום העבודה האחרון בו לטענתה התייצבה לעבודה ולא התאפשר לה לעבוד.

לבסוף, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי בשיעור דמי האבטלה בגין 90 ימי האבטלה הראשונים, אשר בהם לא קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי דמי אבטלה מהנימוק שלא הוכיחה שפוטרה.

הנתבעת, מצידה, טענה כי התובעת היא זו שהתפטרה, ועל כן איננה זכאית לרכיבים שתבעה על בסיס הטענה שפוטרה.

לטענתה, הפרישה בגין התובעת את כל שהיה עליה להפריש בגין ביטוח פנסיוני.

אשר לדמי המחלה ושכר העבודה בגין היום בו טוענת התובעת שהתייצבה לעבודה ולא התאפשר לה לעבוד – לטענת הנתבעת ההתרחשויות הנטענות התקיימו לאחר שיחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ואינן מקימות לתובעת כל זכאות.

2.נפרט להלן את העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, שרובן אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים –

א.הנתבעת הייתה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה בעלים של עסק לעיצוב יצור ומכירה של שמלות כלה ושמלות ערב (להלן: "העסק").

ב.התובעת החלה לעבודת בשירות הנתבעת בעסק ביום 13/09/09, וזאת בסמוך למועד הקמתו.

במרבית תקופת עבודתה התובעת הייתה העובדת היחידה בעסק, ועבדה כתדמיתנית וכתופרת.

ג.התובעת השתכרה שכר שעתי, שכעולה מאותם תלושי שכר שהוצגו לפנינו עמד על 50 ₪, והיקף עבודתה הממוצע כעולה מאותם תלושי שכר עמד על 142 שעות לחודש.

ד.בחודשי העבודה האחרונים עלתה מערכת היחסים בין התובעת לנתבעת על שרטון.

הנתבעת, מצידה, ייחסה לתובעת הפרות משמעת מכוונות, והתובעת, מצידה, חשה שהנתבעת מתנכלת לה ומתעמרת בה.

ה.ביום 08/06/14 הודיעה התובעת לנתבעת באמצעות מסרון בטלפון הסלולרי כי לא תגיע לעבודה בשל מחלה.