שנאעה נ' דוכובנה

התובע עתר לתשלום זכויות כספיות בגין תקופת עבודתו אצל הנתבע וסיומה, עבודה בענף הבנייה.

בכתב הגנתו ובתביעה שכנגד דחה הנתבע קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים, שכן שכר את שירותי התובע כקבלן וטען כי זכאי הוא להחזר כספי הלוואות/מקדמות שניתנו לתובע במהלך תקופת עבודתו.

טענות התובע

התובע, תושב הרשות הפלסטינית, החל לעבוד ביולי 2014 בתפקיד פועל בניין ושיפוצים, במקומות שונים ובייחוד בבית מגוריו של הנתבע עד לחודש פברואר 2016 (בתצהירו ציין כי עבד תחת הנתבע בנוסף לבית מגוריו, בראש העין ובמקומות נוספים שאינם זכורים לו; בסיכומיו ציין כי בראש העין עבד בבניינים ו/או במשרדים השייכים לנתבע וכן בטירה גדולה באלפי מנשה).

שכרו עמד ע"ס 150 ₪ ליום. לא נמסרו לתובע הסכם עבודה או הודעה על תנאי עבודה. מתכונת עבודתו הממוצעת הייתה 22 יום בחודש. הנתבע לא ניהל פנקס עבודה חודשי ולא שולמו לתובע כספים בעבור זכויותיו הסוציאליות; התובע פוטר באופן מפתיע ע"י הנתבע. בתצהירו לא טען מתי ואיך (ס' 14), ואף לא חזר על טענתו שבתביעה, לפיה, הנתבע הקפיא את היתר הכניסה שלו, ללא התראה מוקדמת.

לאור כל האמור לעיל, התובע עתר לתשלום זכויותיו ע"פ צו ההרחבה בענף הבנייה (הוצאות נסיעה, דמי חופשה, דמי חגים, ימי הבראה, תמורת הודעה מוקדמת לפיטורים, פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, שעות נוספות, דמי כלכלה וקרן השתלמות.

התובע העיד לעצמו. עדי התובע, שאת תצהיריהם הגיש, לא התייצבו לדיון ההוכחות. בתום עדויותיו משך התובע את תצהירי עדיו (עמ' 13 שורות 29- 30).

טענות הנתבע

הנתבע אינו "מעסיק" ואינו עוסק בתחום הבנייה והשילוט. הנתבע מתגורר בבית פרטי בשערי תקוה, יישוב בתחומי מועצה אזורית שומרון, רכש מגרש המיועד לבניה עצמית ובנה את בית מגוריו. היות ושערי תקוה נמצא באזור שומרון, חלות עליו הוראות הצבא והמנהל האזרחי. בהתאם להן, נוהלי כניסת עובדים פלסטינים לעבודה ביישובי שומרון שונים, כך שבעוד שבישראל רק מעסיקים יכולים לקבל אישורים להעסקת פלסטינים, באזור יהודה ושמרון, ניתנת אפשרות לאנשים פרטיים הבונים את ביתם, לקבל היתר להעסקת פלסטינים.

לפיכך, הנתבע קיבל היתר להעסיק קבלנים פלסטינים, והוציא עבורם אישור כניסה ועבודה כאילו היה מעסיקם, אפילו שהיו קבלנים עצמאיים. ללא אישור העסקה כזה, אותם קבלנים לא יכולים לעבור במעברים בין שערי תקוה לרשות הפלסטינית.

אישור הכניסה וההעסקה, תקף למשך שלושה חודשים בלבד וניתן להאריכו עד לסיום הבניה.

התובע החל לעבוד בבית הנתבע, כעובד של קבלן ריצוף עצמאי בשם נאדל אחמד חאמד (להלן: "נאדל"). הנתבע שילם לנאדל והתובע קיבל שכרו ישירות מנאדל. הנתבע דאג לאישור עבודה הן לנאדל והן לעובדיו וביניהם התובע, מתחילת יולי 2014.