סוויטי נאפז נ׳ בטון נבאלי ואח׳

בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים, הלנת פיצויים, דמי חופשה, הפרשי הפקדות לקרן השתלמות, דמי הבראה, הפרשות לגמל, אי הפקדות לפנסיה ברכיב הפיצויים, פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה או אובדן רווחים, הפרשי שכר, שעות נוספות, עבודה בחגים ובמנוחה שבועית, פיצוי בגין אי מתן יום מנוחה שבועי, אי מתן הודעה על תנאי העסקה, פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי בגין אי קבלת תלושי שכר.

התובע העמיד את התביעה על סך כולל של 502,334 ₪.

התביעה הוגשה תחילה גם כנגד שני נתבעים נוספים:

הנתבעת 4 - מ.ש. רימקס מובינג בע"מ ח.פ. 515126886 (להלן: "רימקס"), אשר לטענת התובע רכשה את פעילות הנתבעת.

והנתבע 5 – מר שמאסנה מחמד, מי שהיה הבעלים של רימקס.

בתאריך 3.3.22 ניתנה החלטה לפיה נוכח הודעת הנאמנים בחתימת עו"ד חגי אולמן מיום 1.3.22 ופסק הדין בחדל"ת 25580-02-22 , ניתן עיכוב הליכים כנגד הנתבעים 4-5, וההליך יימשך כסדרו בעניין הנתבעים 1-3 בלבד. עוד נקבע כי התובע יודיע אם הגיש תביעת חוב כנגד הנתבעים 4-5.

משכך, פסק הדין יתייחס אך ורק לתביעה כנגד הנתבעים 1-3 (להלן: "הנתבעים")

בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים 1-5 טענו הנתבעים כי התובע עזב את העבודה מרצונו, אך קיבל מכתב פיטורים, לבקשתו, וכי זכויותיו שולמו בהתאם לדין.

עוד טענו כי רימקס נטלה על עצמה את התחייבויות הנתבעת לעובדיה החל מיום 1.4.19, והתובע סיים את עבודתו קודם לכן, ומשכך לרימקס אין כל חבות כלפי התובע, אלא רק לנתבעת:

בניגוד מוחלט לכתב ההגנה, בסיכומים טענו הנתבעים 1-3 כי התובע הועסק על ידי רימקס בלבד:

הנתבעים טענו בסיכומים כי התובע הגיש תביעת חוב כנגד רימקס, בסך של 241,314 ₪ בגין פדיון חופשה, דמי הבראה, פדיון דמי חג, פיצויי פיטורים ופיצויי פיטורים המצטברים בקופת פיצויים או ביטוח מנהלים. לפיכך, טענו כי יש לגרוע סעדים אלו מכתב התביעה כנגד הנתבעים 1-3 וכי בכך יש לראות הודאת תובע כי רימקס היא שחייבת לו סכומים אלו ולא ייתכן מצב שבו התובע יקבל כפל פיצוי.

העובדה שהוגשה תביעת חוב אינה מחייבת כי זו תתקבל, במלואה או בחלקה. יודגש כי התובע לא יהא זכאי לכפל פיצוי, אולם על בית הדין לבחון את חבות הנתבעים 1-3 כלפי התובע בהתאם לראיות שהובאו בהליך.