חנימוב נ׳ מדינת ישראל-משרד הבריאות

לפנינו תביעתו של ד"ר מיכאל חנימוב (להלן – התובע) נגד מדינת ישראל – משרד הבריאות (להלן – הנתבעת) למתן צו עשה המחייב את הנתבעת להחזירו למסלול של פנסיה תקציבית, כעובד מדינה באופן רטרואקטיבי החל מיום 1.8.01, תוך השבת פיצויי הפיטורים שקיבל מהנתבעת. לחלופין, ביקש התובע צו עשה המחייב את הנתבעת להחזירו באופן רטרואקטיבי לקרן הפנסיה הוותיקה "מבטחים", שבמסגרתה בוטח עד למינויו כעובד מדינה וביטוחו בפנסיה תקציבית בחודש אוגוסט 1993. לחלופי חלופין ביקש התובע לקבל פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו עקב ביטוחו השגוי במסלול של פנסיה צוברת.

בהחלטה מיום 22.1.20 אושר הסדר דיוני שנערך בין הצדדים ביחס לסעד הכספי החלופי המבוקש בכתב התביעה ולפיו: ההפרש המהוון בגיל הפרישה על פי חוק (מרץ 2018) בין הקצבה הנוכחית לה זכאי התובע ובין הקצבה לה היה זכאי אילו היה מבוטח בפנסיה תקציבית הוא 1,411,800 ₪; ההפרש המהוון בגיל הפרישה על פי חוק בין הקצבה הנוכחית לה זכאי התובע ובין הקצבה לה היה זכאי אילו היה מבוטח במבטחים הוותיקה הוא 1,352,418 ₪. עוד הגיעו הצדדים להסכמה בדבר רכיבי החישוב הבאים: תחת סכום הקצבה שנלקח לצורך התחשיבים הנוכחיים (7,087 ₪) יעודכן סכום הקצבה הנכון והמדויק העולה מדוח העמית; סכום הקצבה החלופית בתחשיב הפנסיה התקציבית יעמוד על 14,327 ₪. סכום הקצבה החלופית בתחשיב מבטחים הוותיקה יעמוד על 13,842 ₪.

רקע עובדתי

• התובע, יליד 1951, בעל תואר MD (ד"ר לרפואה) מהמכון הממלכתי לרפואה בטג'יקיסטן, ברית המועצות לשעבר, החל משנת 1976. כמו כן, הוא בעל תואר מומחה בטיפול נמרץ והרדמה וכן בעל תואר PHD מטעם מוסד לרפואה במוסקבה, ברית המועצות לשעבר, מהשנים 1985 ו-1990.

• בשנת 1990 עלה התובע לישראל, ולאחר שעמד בבחינות הרישוי של משרד הבריאות, בשנת 1991, קיבל רישיון לעסוק ברפואה בישראל (העתק הרישיון צורף כנספח 1 לתצהיר התובע).

• החל משנת 1991 ועד היום (מועד הגשת התביעה), להוציא תקופה בת 4 חודשים כפי שיפורט, מועסק התובע במחלקת ההרדמה במרכז הרפואי הממשלתי אסף הרופא, הקרוי כיום המרכז הרפואי שמיר (להלן – המרכז הרפואי שמיר או בית החולים).

• הנתבעת מפעילה בתי חולים רבים ברחבי הארץ, עליהם נמנה גם המרכז הרפואי שמיר, בו מועסק התובע.

   

המסלול בו נדרש לעמוד כל רופא טרם קבלת תואר מומחה

מסלול ההכשרה של הרופאים במדינת ישראל מורכב מלימודים במסלול אקדמי מוכר, ולאחריו נדרש הסטודנט לעמוד בבחינות גמר. אם עמד הסטודנט בבחינות הגמר הוא מקבל רישיון זמני לעסוק ברפואה. לצורך קבלת התואר דוקטור לרפואה וקבלת רישיון עבודה קבוע לעסוק ברפואה נדרש הסטודנט לעבור שנת סטאז' במוסד רפואי מוכר. לאחר ביצוע שנת הסטאז' מקבל הרופא את הרישיון לעסוק ברפואה. אז בוחר הרופא את תחום המומחיות הרפואית בו ירצה לעסוק. לאחר מכן מתחיל הרופא את התמחותו לצורך קבלת התואר מומחה במקצוע הרפואי הספציפי בו התמחה. עבור הרופאים העולים המסלול מעט שונה שכן במרבית המקרים מדובר ברופאים אשר סיימו את הכשרתם במלואה במדינת מוצאם וחלקם אף עסק בתחום מספר שנים.