סע"ש 12657-12-13 עמליה סימה רייפן נ' רשת מרכזים קהילתיים - מתנ"ס קרית ים ע"ש מנדל בע"מ

1.התובעת הועסקה על ידי נתבע החל משנת 1992, ופוטרה בתאריך 31.8.12, בהיותה בת 62-63.

לטענת התובעת, פיטוריה נעשו בשל גילה, תוך אפלייתה שלא כדין.

לטענת הנתבע, המדובר בפיטורים בשל תפקודה הלקוי, וחוסר שביעות רצון מניהול המתנ"ס ע"י התובעת.

הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה, הינם ביטול פיטורי התובעת והשבתה לעבודתה, וכן פיצוי כספי בגין הפסדי שכר עד למועד השבתה לעבודה במתנ"ס. לחלופין,, ביקשה התובעת פיצוי בגין פיטוריה שלא כדין - בהעדר שימוע ופיצוי כספי בשל פיטורים על רקע גילה.

2.בדיון שהתקיים בתאריך 1.6.14, ביקשה התובעת למחוק את סעד ההשבה לעבודה (פרוטוקול עמ' 1, ש' 19), והעמידה תביעתה על הסעד הכספי (פרוטוקול עמ' 1 ש' 26-27).

עוד טענה התובעת בתביעתה, כי יש לחייב את הנתבע בתשלום הפרשים לקרן השתלמות, קופת גמל, דמי הבראה וביגוד, התובעת לא הסבירה, כיצד הגיעה לסכומים הנתבעים בעילות תביעה אלה, ומכל מקום, בתצהיריה ובסיכומיה, זנחה טענותיה בעניין, כך שאין מקום שבית הדין יתייחס לכך במסגרת פסק-הדין.

יש לציין, כי לתובעת אין זכות מוקנית לעבוד עד גיל 67, וטענות הנתבע באשר לסעד הכספי אותו תבעה התובעת עבור עבודה צפויה עד גיל 67, מקובלות עלינו.

3.כתב התביעה הוגש גם כנגד עיריית קריית ים ("העירייה"), בטענה כי הנתבע הינו "זרועה הארוכה" של העירייה, ועל כן יש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד.

בתאריך 20.1.14 הגישה העירייה בקשה לסילוק על הסף של כתב התביעה כנגדה, בטענה כי לא היתה מעסיקתה של התובעת בין במישרין ובין בעקיפין.

התביעה כנגד העירייה נדחתה ללא צו להוצאות, בהסכמת הצדדים, בהחלטה מתאריך 6.3.14.

אשר על כן, הנתבע היחיד בתיק שלפנינו הינו המתנ"ס.

4.התובעת העמידה תביעתה כנגד המתנ"ס על 400,000 ₪, לצורכי אגרה.