מדינת ישראל נ' רוסו(אחר/נוסף)

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד יאיר קורן

הנאשם ובא כוחו עו"ד פריג'

החלטה

הנאשם הורשע על פי הודאתו – לאחר שהצדדים הסכימו על תיקון כתב האישום, בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן, בעבירה אחת של אחזקת סם שלא לצריכה עצמית בלבד ובעבירה אחת של אחזקת סם לצריכה עצמית בלבד.

בתאריכים 17.11.10 ו- 25.11.10, מכר הנאשם סם מסוג חשיש במשקל של 45.70 ג' נטו תמורת 1,500 ₪ ו- 97.11 ג' ברוטו תמורת 2,800 ₪. בשני המקרים הסם נמכר לסוכן משטרה שפנה אל הנאשם. בשני המקרים הסם נמכר ברכב שהוא בבעלותו של הנאשם ומשמש אותו לעבודתו.

במועד המכירה הראשונה האמורה, הותיר הנאשם בידו חלק ממה שמוגדר בכתב האישום "סוליית חשיש" וזאת, שלא לצריכתו העצמית בלבד.

הנאשם יליד 1977, נשוי ואב לשלושה ילדים, אין לו כל עבר פלילי. הוא נעצר בגין העבירות הנדונות והחשדות נגדו בתאריך 01.12.10. לאחר תקופת מעצר, שוחרר הנאשם למעצר בית מלא בפיקוח הוריו ואשתו והוא נתון במעצר בית מזה כששה חודשים.

בגדר הסדר הטיעון בין הצדדים, הסכימה המאשימה להגביל את עתירתה לעונש מאסר של 9 חודשים, לקנס בגובה של 4,000 ₪ והסכימה שלא לבקש חילוט כלי הרכב הנדון. הנאשם חופשי בטיעוניו והוא מבקש מבית המשפט לבטל את הרשעתו וזאת, על רקע טענתו, שהרשעה תביא להפסקת ההתקשרות בינו ובין המעסיקה שלו, שהיא חברת שטראוס, אשר הנאשם מחזיק בזיכיון שלה להפצת גלידות.

לצורך הוכחת הטענה הזאת שנטענה גם באזני שירות המבחן, העיד מטעם הנאשם מר פנחס קסלסי אשר מכיר את הנאשם ב- 8 השנים האחרונות מעבודה משותפת במפעלי גלידות שטראוס, היה מנהלו הישיר בחלק מן הזמן האמור, מצא שהנאשם תיפקד ברמה טובה ביותר ואף היה יצירתי ביזום מהלכים בפעילות עסקית מול הלקוחות. עד זה ציין, שמועמד לעבודה מן הסוג שבה זכה הנאשם, צריך לקבל אישור לעבודתו במקום והוא עובר מבחני קבלה הכוללים גם בדיקת פוליגרף וגם נדרש להמציא אישור על עברו הפלילי. העד לא ידע להסביר כיצד נדרשת דרישה זו שהיא, לכאורה, בניגוד לחוק, אך אמר שכאשר נודע שאדם הורשע בדינו, מטפלת המחלקה המשפטית של המעסיקה בשאלת המשך העסקתו.

לנסיבות ביצוע העבירה טען ב"כ הנאשם שהנאשם הוא תמים, הוא למעשה ביצע את העבירות לאחר שפנה אליו עובד שעבד איתו והוא נעתר לפנייתו להביא סמים שנמכרו על ידי הנאשם לסוכן. ב"כ הנאשם מצא לתאר את הסוכן כאיש שהדיח את הנאשם לסמים והוא עצמו נעצר בגין עבירות סמים, אלא ששוחרר באופן שהפתיע את הסנגור המלומד שהתבקש לייצגו.

הסנגור ביקש שבית המשפט יקח בחשבון את יוזמת הסוכן ואת דרך ההפעלה של הסוכן על ידי המשטרה ויראה בפרטים אלה נסיבות מקלות על דרך ביצוע העבירות על ידי הנאשם. משתמעת מדברי הסנגור המלומד הטענה שאלמלא ההדחה שהדיח הסוכן את הנאשם, לא היו מתבצעות עבירות כלל על ידי הנאשם, שכן לא הוא יזם אותן.

בפי ב"כ הנאשם גם טענות כלפי המסקנה הסופית של שירות המבחן כפי שהיא כלולה בתסקירו. לדבריו, בתחילה אמרה קצינת המבחן שהיא תמליץ לא להרשיע את הנאשם, אחר כך הציעה שהנאשם יילך לגמילה במלכישוע וכאשר הנאשם לא הסכים לכך, הוגש התסקיר בנוסחו הסופי.

חרף זאת, רואה ב"כ הנאשם את התסקיר כתסקיר חיובי ולכן הוא מבקש להימנע מהרשעת הנאשם, כדי לא לפגוע בפרנסת המשפחה ולאפשר לנאשם חזרה לדרך חיים נורמטיבית שקיים לפני ביצוע העבירות האמורות.

נתתי דעתי על הבקשה האמורה של הנאשם והתלבטתי בה רק מן הטעם, שלכאורה, מדובר באירועים חריגים מאוד באורחות חייו של הנאשם. הם גם חריגים לחינוכו של הנאשם בבית הוריו, לאורח החיים החוקי של כל בני המשפחה של הנאשם. גם לא יהא מופרך לומר, שכל ההליכים שננקטו נגד הנאשם משלבי מעצרו, חקירתו, הבאתו לדין, שחרורו בתנאי מעצר מגבילים מאוד, ההליכים שקויימו בבית המשפט ובשירות המבחן, הביאו לכך שהנאשם הפנים את הפסול במעשיו, את התוצאות שהם גרמו לו ויירתע מביצוע עבירות כלשהן בעתיד.

יחד עם זאת, הגעתי למסקנה, שנוכח חומרת העבירות, שמתבטאות לא רק בעצם מכירת סמים שהיא פעולה רעה ומסוכנת מבחינת הציבור, אלא גם בהתחשב בכמויות הסם שמכר הנאשם, בהתחשב בסכומים שקיבל תמורת מכירת הסם – אין מקום להימנע מהרשעת הנאשם באשר הרשעתו תהיה הביטוי הנכון הסביר היחיד לעבירות שביצע. בתי המשפט דנים לא אחת בשאלה האם עצם ההרשעה והתוצאות שלה לא יהיו חמורים ביחס לחומרת העבירה עליה נדון נאשם. במקרה שלפני, חומרת העבירות היא כזאת שההרשעה של הנאשם והתוצאות האפשריות שלה, אינן חורגות מהסביר.

יתירה מכך, בהחלט לא שוכנעתי, שעצם ההרשעה של הנאשם מחייבת את הפסקת ההתקשרות בינו ובין חברת שטראוס. הדבר נתון לשיקול דעת החברה שהיא גוף פרטי וכל שיקול הדעת מסור בידיה אם להמשיך את ההתקשרות עם הנאשם אם לאו. יתר על כן, אזכיר רק שחברת שטראוס ככזו, איננה זכאית על פי חוק לדרוש קבלת העתק מן המרשם הפלילי.

זאת ועוד, עצם העובדה שהנאשם ביצע את העבירות בעודו נתון בשעות העבודה שלו, היתה צריכה להרתיעו מביצוע העבירות ומהווה נסיבה מחמירה שלמעשה הנאשם מבקש להפוך אותה לעילה להקל עימו בשעה שההיפך הוא הנכון. צא ולמד, עד כמה קשה לחשוף פעילות של סחר בסמים אצל אדם כמו הנאשם שהוא דווקא אדם נורמטיבי, תדמיתו בעיני מעסיקיו חיובית ואיננה של אדם עבריין שמוכר סמים, התנועה במהלך יום העבודה שלו מאפשרת לו מגע עם אנשים רבים ושונים וקשה גם לחשוד באדם כזה וגם ללקט נגדו די ראיות, כדי להביאו לדין.

קושי זה מגלם בתוכו את החובה ליצור הרתעה גם כלפי הנאשם עצמו וגם כלפי זולתו ותוצאה של אי הרשעה איננה מתיישבת בהקשר זה עם האינטרס הציבורי המובהק שמחייב מלחמה בתופעת הפצת הסמים.

מכל הדברים האמורים לעיל עולה שאין מקום לבטל את הרשעת הנאשם והיא תעמוד על כנה.