תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בעכו
|
8353-10-13
26/04/2014
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
- נגד - |
התובע:
מנשה עזרא
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בתיק זה נדון הנאשם בהעדר התייצבות לדיון שנערך ביום 3.3.14, ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.
הנאשם עתר לביטול פסק הדין, הסביר כי לא התייצב לדיון עקב מחלה שגרמה לו לשכוח מהדיון ולהגיש בקשת דחייה.
תעודת המחלה שהגיש הנאשם היא לתאריכים 25 עד 27 בפברואר, דהיינו עד שלושה ימים לפני מועד הדיון.
בהחלטה מיום 6.3 ציינתי כי בהעדר נימוק המצביע על עיוות דין, אין מקום להיעתר לבקשה ונתתי לנאשם אפשרות לתקן בקשתו בתוך 21 יום. ביום 24.4 הוגש הבקשה המתוקנת.
לאחר ששקלתי את טענות המבקש, מצאתי לנכון לדחות אתה בקשה.
ראשית, כאמור לעיל, הנאשם לא הראה מניעה מהופעה לדיון, ואף אישר כי עקב המחלה בימים שקדמו לדיון שכח ממנו. אין מדובר בסיבה המצדיקה ביטול פסק דין, אולם מוכן הייתי לשקול ביטולו ודיון חוזר בהליך לו היה מראה הנאשם חשש אמיתי לעיוות דין.
לשם תיקון הבקשה ניתנה לנאשם ארכה בת 21 יום. הנאשם הגיש בקשתו באיחור בן כמעט 30 יום מעבר למועד שנקצב, וזאת בלא כל התייחסות או הסבר מצידו. אין מדובר באיחור בן מספר ימים אותו ניתן לקבל עקב איחור בקבלת דואר או סיבה דומה, אלא באיחור שמשכו עולה על התקופה שנקצבה מלכתחילה בהחלטתי.
למרות עובדה זו הייתי מוכן לשקול את הבקשה לו היה מראה הנאשם טענה רצינית להגנתו, אך למרות שנדרש לפרט את טענותיו בתצהיר נמנע הנאשם מלמסור גרסה עובדתית המתייחסת לעבירה ומסתפק בהעלאת טענות כנגד השוטר כגון אי ציון מרחק ואי ציון מקום עמידתו, וזאת תחת מסירת גרסה עובדתית מצדו להתרחשות.
בנסיבות אלה, אני קובע כי הנאשם לא ביסס חשש ממשי לעיוות דין כתוצאה משפיטתו בהעדר התייצבות וזאת במיוחד כאשר העונש שנגזר עליו הינו של קנס בלבד, שאינו עולה בהרבה על סכום ההוצאות בו היה ראוי לחייבו, לאור מחדליו כמפורט לעיל, לו הייתה הבקשה מתקבלת.
וכשאני מצרף עובדה זו לסיבה בלתי מוצדקת לאי התייצבותו לדיון ולאיחור בהגשת הבקשה, הגעתי למסקנה כי דין בקשתו להידחות.
פסק הדין נשאר על כנו. לפנים משורת הדין ניתנת לנאשם ארכה לתשלום הקנס עד יום 1.6.14.
ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ד, 26 אפריל 2014.