מדינת ישראל נ' דהן

החלטה

הבקשה לביטול פס"ד נדחית.

אין בעובדה שההזמנה אבדה כדי לבטל את פס"ד (ראה רע"פ 10200/03 שחוח נ' מ.י.)

באשר לשינוי כתובת, היה על הנאשם לבדוק האם הגיע עליו דואר (ראה רע"פ 9811/09 " שרון סמימי נ' מ.י." מיום 29/12/09 )

כמו כן אין די בכך כי המבקש כופר בעובדות כתב האישום כדי להצדיק ביטולו של פסק הדין ראה עניין דבריו של כב' השופט שיף בע"פ (חי) 2119/02 כהן עופר נ' מדינת ישראל:

"ברור כי הגדרת "עיוות דין" בסעיף 130(ח) אינה כוללת בחובה מקרים בהם ניהול משפט הוכחות לכשלעצמו עשוי להביא לזיכויו של המערער...אין זה סביר להניח, כי בכל מקרה שבו תיטען טענה, כי למערער הגנה טובה לגופו של עניין, תינתן לו תוך שימוש בטענה של "עיוות דין", הזכות לגרום לביטולו של פסק הדין המרשיע. פרשנות  כזו משמעותה, כי אף שהמחוקק ראה נאשם כזה, כמודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, מאפשר לו בית המשפט באמצעות דיון מקיף בראיות, לחזור בו למעשה מהודאתו. פרשנות כזו היתה מסכלת את מטרת המחוקק, שכן משמעותה היא, כי כל מי שאפשר שיש לו הגנה טובה, יכול שלא להופיע לישיבות בית המשפט, ומאוחר יותר לאחר הרשעתו, יוכל לגרום לביטולו של פסק הדין המרשיע.

שונה המצב, במקרים בהם על פניו נראה כי לנאשם הגנה טובה. למשל כשכתב האישום אינו מגלה עבירה או כשמדו"ח השוטר עולה כי הנאשם לא עבר כל עבירה. במקרים כאלו, אפשר שתתקבל טענת "עיוות הדין" שתביא לביטול ההרשעה ולקיומו של הדיון מחדש."

מכל האמור לעיל לא מצאתי מקום לבטל פס"ד.

ניתנה היום, ו' אדר א תשע"א, 10 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: