תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
374-09-11
15/03/2012
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
זאב גצל
|
הכרעת-דין |
בפני
שופט אלון אופיר
הכרעת דין
בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה וזאת מחמת הספק
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של הסעת נוסע ברכב בעודו בלתי חגור.
ראיות התביעה נשענו על עדויות של שני מתנדבי משטרה שלטענתם ראו ממרחק של כ- 14 מטר את בתו של הנאשם יושבת בכיסא האחורי של הרכב כאשר היא בלתי חגורה.
ע.ת 1 אישר בעדותו כי היה בתוך הניידת עת פנה הרכב ויצא ממנה רק כדי לסמן לרכב בו נהג הנאשם לעצור. (עמוד 3 שורה 22)
ע.ת 2 טען כי הערכת המרחק שלו מרכב הנאשם היא של שישה, שבעה או עשרה מטרים.
עדותם של שני העדים נראתה לי אמינה, אך לא שוכנעתי כי מהמרחק בו שניהם ציינו כי ראו את רכב הנאשם בזמן פנייה, ניתן בוודאות מוחלטת לראות את מצבו של היושב בספסל האחורי של הרכב.
אין המדובר בסיטואציה בה נוסעת ניידת במקביל לרכב אחר, משווה מהירות ומאפשרת לשוטרים מבט בוחן ישיר מקרוב של מצב החגירה ברכב.
המדובר במצב בו קיים מרחק משמעותי בין השוטרים לרכב החשוד כאשר רכב זה מצוי בתנועה והכל כאשר לפחות אחד המתנדבים ישוב בניידת.
מול עדויות אלו הציב הנאשם את עדותו שלו עצמו, את עדות אשתו ואת עדות בתו.
למען האמת לא שוכנעתי מעדות הנאשם עצמו ומעדות אשתו כי הוא עצמו ואשתו ראו במו ענייהם את בתם כאשר היא חגורה.
הנאשם עצמו הסכים בדבריו כי בדר את מצב החגירה עם בתו באופן מילולי ולא ויזואלי ואילו אשתו הסכימה כי היא משוכנעת שהבת הייתה חגורה וזאת מאחר ותמיד כך נוהגת המשפחה לנסוע.
יותר מסביר כי אלמלא עדותה של ע.ה 3 (בתו של הנאשם) הייתי נוטה לקבל את קביעות המתנדבים.
אולם, עדותה של ע.ת 3 הכריע את התיק לטובת הנאשם באופן חד משמעי בעיני.
ע.ה 3 מסרה עדות אמינה מאד בעיני. על אף הלחץ הרב בו הייתה כתוצאה מהעדות בבית המשפט, היא לא חמקה מכל שאלה שנשאלה, לא יצרה כל חיפוי ביחס להוריה (הסכימה למשל כי לא סובבו ראשיהם לאחור כדי לראות אם היא חגורה) ולמעשה ענתה בצורה ישרה וישירה לכל סדרת השאלות של התובעת.
שוכנעתי מדברי ע.ה 3 כי היא אמרה אמת כאשר טענה בתוקף כי חגרה חגורה מייד כאשר נכנסה לרכב ולפני שהשוטרים הורו לרכב לעצור.
שוכנעתי מדבריה כי המדובר ככל הנראה בטעות של השוטרים עת סברו כי פעולת החגירה בוצעה לאחר שנוצר קשר עין ביניהם לנוסעת.
לאור עדותה של ע.ה 3 על רקע הקושי העובדתי שמצאתי ביכולת המתנדבים להבחין במצב חגירת הנוסעים בתוך הרכב עת זה נע במרחק העולה על 10 מטרים מהם, החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה ולו מחמת הספק.