מדינת ישראל נ' גלולה

החלטה

מורה על מינוי הסנגוריה הציבורית ליצג החשוד בהליך זה.

ניתנה והודעה היום כ"ו כסלו תשע"א, 03/12/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 03.12.2010 בשעה 05:45.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 3 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה ללא רשיון, בכך שבמועד שנעצר נתפס החשוד כנוהג באופנוע וזאת בשעה שיש לו פסילה מיום 13.09.2010 בבית המשפט לתעבורה באילת, כאשר צויין בבקשה כי מדובר בפעם רביעית שהחשוד נוהג בפסילה, הוזהר ונודע לו על כך.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות והתחמקות מהליכי חקירה ומשפט.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

אינני מקבל את טענת הסניגור כי העבירה דנן אינה מקימה עילת מעצר, שכן מדובר בנהיגה בפסילה בניגוד לצו שיפוטי, כאשר נהיגה ברכב לרבות אופנוע תוך פסילה, יוצרת סיכון ממשי לחיי אדם ומתוך כך קמה מסוכנות שיש בה הצדקה למעצר ואף מעבר למעצר הימים.

במקרה שבפניי כאשר עולה שהחשוד אינו מקיים החלטות שיפוטיות ואין זו פעם ראשונה, בשלב זה מעצרו מוצדק למשך מכסת הימים המבוקשת.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו לסיכון בטחונו של אדם או לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 05.12.2010 עד השעה 12:00.

11.תיק החקירה מושב לחוקר.

12.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.