מדינת ישראל נ' גובניה(עציר) ואח'

גזר דין בעניינם של הנאשמים 1 - 3

רקע

1.הנאשמים 1-3 הודו במסגרת הסדר טיעון בכתבי אישום מתוקנים שהוגשו כנגדם. עוד קודם לכן הודה הנאשם 4 בכתב אישום מתוקן שהוגש כנגדו, אף הוא במסגרת הסדר טיעון, ודינו נגזר בנפרד.

הנאשם 1 הודה בביצוע עבירות של היזק בזדון, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים;

הנאשם 2 הודה בביצוע עבירות של ניסיון להיזק בזדון, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים;

והנאשם 3 הודה בביצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים.

הנאשם 4 הודה בביצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים וגניבה.

2.הנאשמים 1-3 הודו כי ביום 12.11.09 בשעה 20:30, שעה ששהו בתחנה המרכזית בטבריה, עלו על אוטובוס שמסלול נסיעתו מקריית שמונה לתל אביב – שבו ישבו אותה שעה 45 נוסעים – כאשר ריח חריף של אלכוהול נודף מהם.

עוד הודו כי לאחר עלייתם, פנה אליהם נהג האוטובוס – אבימלך טלקר (להלן: "המתלונן") – ומחשש לסיכון הנוסעים האחרים, ביקש מהם לרדת, אך הם החלו מתווכחים עימו, וכשהתרומם מכסאו ושב וביקש שירדו מהאוטובוס, דחפו אותו, סטרו לו וירקו עליו; איימו עליו באומרם: "נחכה לך בת"א, אנחנו יודעים מי אתה"; ועוד הוסיפו וקיללו אותו במילים: "זבל, מניאק גזען, שונא אתיופים, שונא שחורים, בן זונה". הנאשמים הוסיפו והודו כי בהמשך למתואר נחלצו נוסעי האוטובוס לעזרת המתלונן תוך שמשכו אותו לפנים האוטובוס, והדפו את הנאשמים החוצה, אלא שהם הוסיפו להשתולל וניסו להגיע אל המתלונן על מנת להמשיך בתקיפתו.

בנוסף הודה הנאשם 1 כי לאחר המתואר הרים שולחן שעמד בסמוך והשליך אותו על האוטובוס. הנאשם 2 הודה כי איים בעזרת מוט ברזל על נהג אוטובוס אחר ששהה בקרבת מקום כי יפגע בראשו אם לא יעזוב את המקום, וכי בהמשך זרק את המוט לעבר אוטובוס שחנה בסמוך ופגע בשמשתו הקדמית.

לבסוף הודו הנאשמים כי לאחר המתואר, נמלטו מהמקום.

הנאשם 4, אשר בחר להודות במיוחס לו קודם להודאת הנאשמים 1-3, הודה גם כי מהלך האירוע גנב כ-2,500 ₪ מכספי הפדיון של המתלונן, אותם החביא מהלך מנוסתו מהמקום. במסגרת הסדר טיעון בעניינו, נידון הנאשם 4 ל-6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; 6 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים; קנס בסך 500 ₪; ופיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪.

3.לאור הודאתם ובמסגרת ההסדר הנזכר, הורשעו הנאשמים 1-3 בביצוע המעשים המיוחסים להם. בתוך כך הוסכם – כך אף מחמת גילם – כי קודם לגזירת דינם יתקבל בעניינם תסקיר שירות מבחן, אך זאת מבלי שהאמור יחייב מי מהצדדים בהמלצותיו.

ב"כ המאשימה אף הבהירה כי יהיו המלצות התסקירים אשר יהיו, תטען היא כי יש להשית עליהם שנת מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי.

תסקירי שירות מבחן ועבר פלילי

4.תסקיר שירות המבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם 1 (תסקיר מיום 27/6/10), מעלה כי הינו כבן 19, רווק, שעלה ארצה מאתיופיה יחד עם משפחתו בהיותו כבן 3, ואשר עובר למעורבותו בעבירות שבנדון סיים טירונות בצה"ל, לאחריה אמור היה להשתלב בקורס מקצועי לחשמלאות רכב.

התסקיר מעלה עוד כי משפחת הנאשם סבלה ממשבר עלייה, שאופיין במצב כלכלי קשה ובהיפוך תפקידים, כתוצאה ממנו גילה הנאשם נזקקות גבוהה לדמויות מכוונות ותומכות, ורצון בתחושת שייכות. בחיפושו אחר המתואר ובהיותו כבן 14, התחבר הנאשם לחברה שולית, הסתבך עם החוק, השתמש בסמים, סולק מהלימודים עקב בעיות התנהגות ואף הורשע בעבירת רכוש. הידרדרותו נבלמה בעזרת קשר טיפולי עם שירות המבחן לנוער, אותו תיאר כקשר מכוון ותומך, והוא הפסיק את השימוש בסמים. נוכח הקשר הנזכר הצליח הנאשם לנהל אורח חיים תקין ואף נלחם על רצונו להתגייס לצה"ל.

מפקדו בטירונות מסר כי הנאשם היה חייל נאהב וחכם שלא בלט בהתנהגות חריגה או שלילית, הגם שלא נחשב לבולט לטובה ואף נגרר אחר אחרים.

אשר לחלקו בביצוע העבירות, הודה הנאשם בביצוען, והצליח לגלות אמפטיה אשר לפגיעה במתלונן. יחד עם זאת שלל כל קשר בין המיוחס לו ובין שתיית האלכוהול, הגם שלשיטת שירות המבחן זו היוותה נדבך נוסף להתנהגותו הבעייתית.

בסיכום התרשם שירות המבחן כי ברקע לביצוע העבירה עומדת הנגררות אחר הנאשמים האחרים ורצונו של הנאשם בתחושת שייכות, כמו גם העובדה כי מדובר בצעיר המצוי בעיצומו של גיל ההתבגרות והינו בעל קווי אישיות לא בשלים ולא יציבים.