מדינת ישראל נ' אדרי(עציר) ואח'

החלטה

זו בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נגדם בת.פ. 125/10.

המבקשת הגישה כנגד המשיבים ("נאשם 1", "נאשם 2", בהתאמה) כתב אישום אשר תוקן פעמיים.

העובדות המיוחסות למשיבים בכתב האישום.

1.בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, שימש נאשם 1 כרב ישיבת "בן איש חי" ברחוב יוסף קארו בירושלים (להלן-הישיבה) וזאת אף כי אינו מוסמך לרבנות במדינת ישראל. נאשם 2 הינו חברו של נאשם 1.

אותה עת, התגורר בישיבה אלי ליברטי (להלן-ליברטי). כן שהה במקום שרון זרביב (להלן-זרביב).

בחודש ינואר 2010, התעורר כעסו של נאשם 1 על ליברטי וזאת נוכח אופי התנהלותו בישיבה ומחוצה לה, ויחסיו עם התלמידים האחרים. ביום 8.1.10, יום שישי, לאחר ששמע מזרביב, כי ליברטי מעורב בפלילים, ומתנהל מחוץ לישיבה כאמור, הורה הנאשם לליברטי לעזוב את הישיבה.

ביום האמור, לאחר כניסת השבת, ואף למחרת היום, בצהרי יום שבת, הגיע ליברטי לישיבה, מלווה באחרים, חיפש אחר זרביב, בכוונה לפגוע בו ונהג באלימות כלפי תלמידי הישיבה.

ביום 8.1.10, לפני כניסת השבת, התקשר נאשם 1 ללירז פרץ, חברתו של ליברטי, ואמר לה: "תגידי לו שיפסיק עם זה, אם לא, הוא יגיע לבית החולים".

בימים 8-9.1.10, קשרו הנאשמים קשר לחבול בליברטי חבלה חמורה, באמצעות נשק חם.

במסגרת הקשר, ולמען קידומו, ביום 9.1.10, לאחר צאת השבת, התקשר הנאשם 1 לליברטי, וביקש ממנו להגיע לישיבה.

סמוך לשעה 21:00, הגיע ליברטי לישיבה, מלווה בחברו ובאדם נוסף. הנאשמים המתינו לליברטי, כשברשותם אקדח 9 מ"מ פאראבלום (להלן-האקדח), כאשר נאשם 2 נוהג באופנוע שמספרו 39-865-64 (להלן-האופנוע) ונאשם 1 יושב מאחור.

נאשם 1 ירד מהאופנוע, ואמר לליברטי: "מה אתה עושה". לאחר מכן, הוציא את האקדח מכליו וליברטי החל להימלט מפניו. הנאשמים דלקו אחר ליברטי ברחובות, ונאשם 1 ירה לעבר רגלו של ליברטי מספר פעמים בכוונה לפגוע בו ולגרום לו חבלה חמורה.

שניים מקליעי האקדח פגעו ברגלו של ליברטי וזה נפל. לאחר מכן, קרב אליו נאשם 1, הכה בראשו באמצעות האקדח וכן הכה אותו בגופו, ואיים עליו, באמרו, כי עליו להזהר. נאשם 2 עודד את נאשם 1 להכות בליברטי, באמרו: "תן לו עוד, תן לו עוד".

כתוצאה מהירי, נפגעה שמשת רכב מסוג סיטרואן, שמספרו 24-656-68, וכן לוח המחוונים שבו (בלעז: דשבורד) שחנה ברחוב בית ישראל.

באותה העת היו ברחוב אנשים רבים, אשר חלקם עמדו בסמוך לליברטי. נאשם 1 פנה לאחד מהם, ואמר לו שלא יתקרב, שכן המדובר במחבל.

לאחר מכן, עזבו הנאשמים את המקום.

כתוצאה ממעשי הנאשמים, נגרמו לליברטי חבלות בכף רגלו, שברים מרוסקים בחלק הדיסטאלי של הפיבולה והמטארסל, והוא נזקק לאשפוז, טיפול רפואי, הכולל חיסון, ולקיבוע רגלו.

לאחר מכן, הורה נאשם 1 לליבטי טלפונית, שלא לדבר על האירוע, ואיים עליו כי עליו לפעול כאמור. כן העביר הנאשם לליבטי ובני משפחתו סכומי כסף גדולים ואף העיד לטובתו במשפט שהתנהל כנגדו, כל זאת במטרה להניעו שלא להפלילו במעשים המתוארים לעיל.

במעשיהם אלה, קשרו הנאשמים קשר לגרום לליברטי חבלה חמורה שלא כדין, בכוונה לגרום לו חבלה כאמור, חבלו בו חבלה חמורה בכוונה מחמירה, נשאו נשק בלי רשות על פי דין לעשות כן, איימו על ליברטי בפגיעה שלא כדין בגופו, ונאשם 1 איים כאמור אף על חברתו של ליברטי, וכן ירו בנשק חם באיזור מגורים והרסו נכס במזיד. נאשם 1 אף ניסה להניע אדם שלא ימסור הודעה בחקירה על פי דין, בדרך של איומים והפחדה ומתן טובות הנאה.