ת"א
בית משפט השלום
|
008082-97
08/02/1999
|
בפני השופט:
אורית אפעל גבאי
|
- נגד - |
התובע:
שרון דוד ויהודה בניה בע"מ עו"ד דבל
|
הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע"מ עו"ד ראנד
|
|
פסק דין
1. בעלי הדין אינם חלוקים על העובדות הבאות: בתאריך 21/1/97 משכה התובעת שיק על סך
300 ש"ח. השיק נמסר לאחד מקבלני המשנה העובדים עם התובעת מבלי שנרשם לפקודת מי יש
לשלם את הסכום הנקוב בו. במועד כלשהו זוייף השיק מבחינת תאריך משיכתו ומבחינת הסכום
הנקוב בו בספרות ובמילים, וכן הוסף לו שרטוט. החתימה והחותמת על גבי השיק הם
אותנטיים. בשיק שהוצג לנתבע לפרעון נרשם, כי נמשך בתאריך 24/1/97 וכי התמורה שיש
לשלם לאוחז בו היא בסך 60,000 ש"ח. הבנק שילם את תמורת השיק לזכות חשבונו של המסב
האחרון.
מכאן התביעה שבפני.
2. התובעת טוענת, כי הנתבע הפר את חובתו כלפיה בכך שפרע את השיק. הטענה היא כי
מראהו של השיק מעורר חשד; גם אם לאו, הרי שנסיבות העניין לנוכח אופן ניהול חשבונה
של התובעת אצל הנתבע צריכות היו לעורר חשד, וזאת הן בשל סכומו החריג של השיק יחסית
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת