פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

לפני בקשת הנאמן לתיקון צו ירושה שניתן אחר אמו המנוחה של היחיד , באופן אשר יבטל גריעת נכס מקופת הנשייה.

1. ביום 4/5/25 עתר הנאמן להורות על תיקון צו הירושה שניתן אחר אמו המנוחה של היחיד, הגב' פלונית ז"ל (להלן: "האם המנוחה") בבית הדין הרבני ביום 30/4/14 ולהסמיך את הנאמן לעתור בהתאם, אל בית הדין הרבני. כן, עתר הנאמן להתיר לו לפעול להוצאת צו ירושה אחר אביו המנוח אל היחיד, מר אלמוני ז"ל (להלן: "האב המנוח"). הנאמן טען כי ביום 21/11/24 ניתן ליחיד צו פתיחת הליכים ומונה בעניינו נאמן פנימי מטעם הממונה שכן לא הושת על היחיד צו תשלומים חודשי. לטענת הנאמן, קיימת אינדיקציה כי היחיד הסתלק בשנת 2014 מירושת אמו המנוחה, לטובת שני אחיו, ה"ה י' וב' ק' (להלן: "האחים"). הנאמן הוסיף והדגיש כי נכס העיזבון (להלן: "דירת מגורי ההורים המנוחים") עודנו נותר רשום ע"ש הוריו המנוחים של היחיד. הנאמן טען כי ניתן לבטל את הסתלקות היחיד מעיזבון אמו המנוחה, בשים לב לעובדה כי טרם בוצע רישום שם הזוכים עפ"י צו הירושה ולכן, מדובר רק על התחייבות לתן מתנה וניתן לבטלה, בהתאם לחוק המתנה, כל עוד לא בוצע רישום ע"ש האחים, כאמור. עוד הוסיף ופירט הנאמן רשימת חובות היחיד בשנת 2014 וקודם להסתלקותו מהעיזבון, תוך שטען כי היחיד היה שרוי בחובות במשך תקופת ממושכת קודם להסתלקותו מהעיזבון לטובת אחיו. הנאמן הפנה לפסיקה מתאימה וטען כי מתוקף תפקידו כנאמן הוא נכנס בנעלי היחיד ועומדת לו הזכות לבטל את ההתחייבות למתנה שהיחיד נתן במסגרת הסכם מתנה. עוד טען הנאמן, כי אין כל חשיבות למועד הגשת הבקשה העיקרית של היחיד בהליך, הגם שחלפו כ 10 שנים מיום חתימת הסכם המתנה, כיוון שאין תחולה בעניין זה לסעיף הרלבנטי בחוק חדלות פירעון העוסק בביטול הענקות. הנאמן טען כי כל עוד המתנה לא התחייבה ברישום הזכויות ע"ש האחים, הרי שיש רק התחייבות של היחיד לתן מתנה מכוח סעיף 97(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. עוד עתר הנאמן להיכנס בנעלי היחיד ולהוציא צו ירושה עבור שלושת האחים, אחר האב המנוח הרשום גם הוא כבעל דירת המגורים, נושא הבקשה.

2. היחיד השיב לבקשה וטען כי אין לו כל זכות בדירת מגורי הוריו המנוחים וכי אין לראות בהסתלקותו מעיזבון אמו המנוחה כמתנה. היחיד טען כי הסתלקותו נעשתה כהתחשבנות הוגנת בין אחים וזאת לאחר שלדבריו קיבל מאמו המנוחה כספים לתשלום דמי מזונות בהם היה חייב והיא אף סייעה לו במחייה בעת שהתגורר בדירת ההורים המנוחים, במשך שנים רבות. לטענת היחיד, הסיוע הכלכלי שקיבל מאמו לאורך השנים עולה בהרבה משווי 1/3 דירת המגורים. היחיד טען כי נוכח האמור, הסתלקותו מעיזבון אמו המנוחה נעשה למעשה בתמורה ולכן אין לראות בכך מתנה, אלא חלוקה והעברה בתמורה. היחיד טען כי מסר מידע זה כבר במעמד הבירור עמו בפני הנאמן וכי הדבר אף מצוין בסעיף 5 לפרוטוקול הבירור מיום 31/3/25. נוכח האמור, תמה היחיד מדוע הנאמן בחר להסתמך בבקשתו על חוק המתנה, שעה שהנסיבות לשיטתו אינן מתאימות לכך. עוד טען היחיד כי הוא כאמור מצוי בהליך חדלות פירעון וסעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 הוא הסעיף המתאים לדון באפשרות של ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה, תוך שמנה את שלושת התנאים המצטברים המנויים בחוק לשם כך. היחיד טען כי פסק הדין של בית הדין הרבני, המורה על חלוקת העיזבון ניתן זה מכבר בשנת 2014, בעוד שהגיש בקשתו לצו פתיחת הליכים יותר מ-10 שנים לאחר מכן בשנת 2024. היחיד טען כי בכך לא מתקיים התנאי המנוי בסעיף 220 לחוק ולכן אין לבטל את הסתלקותו מהעיזבון. היחיד טען כי הפסיקה שהציג הנאמן אינה רלוונטית בנסיבות המקרה שלו, שכן ההתחשבנות בין האחים בוצעה ביחס לכל הזכויות בדירה כיחידה אחת וכתוצאה מכך, שני אחיו קיבלו את מלוא הזכויות בדירת ההורים המנוחים. היחיד סבור כי לא יהא זה הוגן להעניק לו זכויות בדירת ההורים המנוחים, שעה שקיבל לידיו, עוד טרם הסתלקותו, סכום העולה על שווי חלקו בעיזבון. היחיד טען כי נוכח החוק ושיקולי הוגנות, לא נכון לבטל את הסתלקותו מחלקו מדירת הוריו המנוחים ולכן, יש לדחות את בקשת הנאמן.

3. ביום 25/5/25 הודיע הממונה כי אינו מתנגד לבקשת הנאמן להתיר לו להוציא צו ירושה אחר אביו המנוח של היחיד, אך באשר לבקשת הנאמן לתיקון צו הירושה שהוצא אחר אמו המנוחה של היחיד, עתר הממונה לקבלת ארכה בת 30 יום להגשת עמדתו. בהחלטה מאותו היום ולאחר עיון בבקשת הנאמן ובתגובות היחיד והממונה, ניתן לנאמן היתר לפעול להוצאות צו ירושה אחר אביו המנוח של היחיד. כמו כן, ניתנה לממונה ארכה להגשת תגובתו ביחס לבקשה לביטול עסקת המתנה של היחיד עם אחיו ביחס לחלקה של האם המנוחה בדירת מגוריה.

4. ביום 22/6/25 השיב הממונה וטען כי בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק המתנה, תשכ"ח-1968, רשאי נותן המתנה לחזור בו מהתחייבותו ליתן מתנה, בין היתר אם חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של נותן המתנה. בהקשר זה נטען כי כאשר מעניק המתנה מצוי בחדלות פירעון, גם אם הוא עצמו אינו מעוניין לחזור בו ממתנתו, הרי שנוכח הליך חדלות הפירעון –זכות החזרה מהמתנה מוקנית לנאמן הנכנס בנעלי היחיד. כלומר, הנאמן הוא הגורם המוסמך להחליט על חזרה מהתחייבות להענקה. הממונה טען כי מטבע הדברים כניסה להליך חדלות פירעון, מעידה על הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של היחיד לצורך עמידה בתנאי סעיף 5(ג) לחוק המתנה. הממונה הוסיף וציין כי עילה זו עומדת לנאמן במנותק מהעילה העומדת לו מכוח חדלות פירעון. הממונה טען כי כל עוד המתנה לא הושלמה ברישום כנדרש בסעיף 6 לחוק המתנה, הרי שיש לראות את אותו יחיד כמי שהתחייב לתת מתנה וכי זוהי זכות חוזית ולא קניינית. כלומר, כאשר מתנה במקרקעין לא הושלמה ברישום, כאמור במקרה זה, אין כלל צורך להידרש לחוק חדלות פירעון כדי לבטלה. מכאן שהממונה תומך גם הוא בבקשת הנאמן.

5. בהחלטת בית המשפט בטרם שיינתן לנאמן היתר לפעול לתיקון צו הירושה אשר ניתן אחר אמו המנוחה של היחיד, הוצע ליחיד לפנות לבעלי התפקיד כדי לגבש עמם הסכמה בדבר תשלום, חלף חלקו בעיזבון לקופת הנשייה וזאת כדי לחסוך בהוצאות ההליכים המשפטיים אשר יינקטו בידי הנאמן. ניתנה לצדדים ארכה בת 30 יום לצורך הגשת הסכמותיהם, תוך שנקבע כי בהיעדר הסכמתם, תינתן הכרעה בבקשת הנאמן.

6. לאחר שלא הוגשו הסכמות הצדדים, בהחלטה מיום 23/7/25, נקבע כי בהיעדר הודעת הצדדים כאמור בתוך 7 ימים, הדבר ייחשב להסכמת היחיד לעמדת בעלי התפקיד ובהתאם לכך תוכרע בקשת הנאמן.

7. היחיד השיב ביום 24/7/25 וחזר על האמור בתגובתו הקודמת, תוך שהוסיף כי עמדת בעלי התפקיד לפיה אינם כפופים להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובפרט לסעיפים 220 ו-221 לחוק שגויה ויש לדחות אותה. היחיד טען כי אמו נפטרה בשנת 2012 וכי הסתלקותו מעיזבונה לאחר התחשבנות כללית עם אחיו, נעשתה לכל המאוחר ביום 9/3/2014. כלומר למעלה מארבע שנים ואף יותר מ-7 שנים בטרם ניתן צו פתיחת ההליכים בהליך זה. היחיד שב וטען כי בעניינו לא מתקיימים כלל התנאים המצטברים המנויים בסעיף 220 לחוק חדלות פירעון ובשים לב כי זהו הליך חדלות פירעון, הרי שאין לבחון את עניין הסתלקותו מהעיזבון בראי חוק אחר. היחיד טען כי לא הגיע להסכמות עם בעלי התפקיד ועתר לדחות את בקשת הנאמן ביחס לתיקון צו הירושה אחר אמו המנוחה. כמו כן, טען הייד כי יש להידרש אף לקבלת עמדת שני אחיו שכן הסעד המבוקש יפגע בקניינם.

8. בהחלטה מיום 24/7/25 התבקש הנאמן להעביר בקשתו והחלטת בית המשפט אל אחיו של היחיד לצורך קבלת עמדתם בתוך 21 יום ולתעד המסירה בתיק. ביום 17/8/25 הודיע הנאמן כי בקשתו נשלחה בדואר רשום, אך המסירה טרם הגיעה ליעדה. על כן ובשים לב לפרק הזמן שניתן לאחים להגשת תגובתם, טען הנאמן כי פעל להמצאת הדרוש באמצעות "הוואטסאפ" וכי מנהלת משרדו אישרה טלפונית קבלת המסמכים ע"י האחים. מני אז ניתנה לאחי היחיד ארכה להגשת תגובותיהם, אך המועד חלף ודבר מטעמם לא הוגש.

    

   דיון והכרעה:

9. מושכלות יסוד הן כי עסקה במקרקעין מסתיימת ברישום. על אחת כמה וכמה לאור הוראות חוק המקרקעין והוראות ס. 6 לחוק המתנה התשכ"ח 1968. הצדדים אינם חלוקים על כך כי זכויותיהם הנטענות של אחי היחיד לא נרשמו עדיין ולפיכך, כוונת היחיד להעניק להם את חלקו בעיזבון אמו המנוחה , נותרה בגדר התחייבות להענקת מתנה כהגדרתה בחוק המתנה. היחיד עצמו הודה בתגובותיו בפה מלא כי מני ההחלטה בשנת 2014 להעביר לאחיו את חלקו בדירת העיזבון, לא בוצע הרישום בפועל.

10. בהתאם להוראות חוק המתנה התשכ"ח 1968, ההתחייבות להעברת זכויותיו בדירת העיזבון לאחיו, ככל שהיא נעשית ללא תמורה מהווה מתנה. היחיד על אף טענותיו לעניין זה, שנטענו ללא אסמכתא של ממש, אינו מוכיח כי ניתנה תמורה כלשהיא מהאחים ליחיד ולפיכך עסקינן בהתחייבותו של היחיד להעניק במתנה לאחיו את חלקו בדירת עיזבון אמו המנוחה.

11. זכותו זו של היחיד עומדת לו בלא כל קשר לחוק חדלות פירעון ונובעת כאמור מחוק המתנה. על כן טענתו של היחיד כי אינו נכנס בגדרו של חוק המתנה ויש לבחון את הדברים אך ורק בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון, לא יכולה לעמוד לו. יודגש כי זכויותיו של היחיד אינן נמדדות רק על פי חוק חדלות פירעון והן צומחות מכלל החוקים ולאו דווקא מכוחו של חוק חדלות פירעון. באם ליחיד זכות כזו או אחרת הנובעת מכל חוק שהוא, ברי כי זכות זו אינה נשללת רק מכוח כניסתו של היחיד בשעריו של חוק חדלות פירעון.

12. עם כניסת היחיד להליך חדלות הפירעון, נכנס הנאמן בנעליו באשר לזכויותיו ונכסיו. מאחר ובמצבו הכלכלי של היחיד חלה הרעה משמעותית עליה מעידה כניסתו להליך של חדלות פירעון וזאת עוד בטרם הסתיימה הענקת הזכויות במקרקעין לאחיו, רשאי היחיד והנאמן כמובן בנעליו, לחזור בו מעסקת המתנה. בהתאם להוראותיו של ס. 5(ג) לחוק המתנה. מכאן כי הנאמן בענייננו רשאי לבטל את הענקת המתנה לאחיו של היחיד ולתקן את צו הירושה אשר ניתן אחר אמו המנוחה של היחיד, כך שעל שמו של היחיד, ירשם חלקו בזכויות בדירת עיזבון אמו המנוחה. זאת בלא כל קשר למועד בו נעשתה ההתחייבות להעניק את הזכויות לשני אחיו של היחיד.

13. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את בקשת הנאמן ומתירה לו לפעול לתיקון צו הירושה אשר ניתן אחר אמו המנוחה של היחיד , באופן שירשמו זכויותיו של היחיד בדירת עיזבון אמו המנוחה. הנאמן רשאי להגיש פסיקתא לחתימתי.

14. בנסיבות, איני עושה צו להוצאות הבקשה.

     

     

     

    ניתנה היום, י"ז אלול תשפ"ה, 10 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.