פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון - מחוז באר שבע והדרום ואח'

בהמשך לעיקרי הטיעון שהוגשו מטעם היחיד והנאמן, מצאתי כי יש מקום במקרה דנן לתת ליחיד הפטר מחובותיו בכפוף לתנאים כפי שיפורטו כדלקמן:

רקע

1. בתאריך 6.8.2023 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ונקבע לו צו תשלומים חודשי על סך 1,500 ₪. עסקינן בהליך שני המתנהל בעניינו של היחיד, לאחר שהליך קודם בעניינו בוטל עקב מחדלים.

2. חובות היחיד אושרו על ידי הנאמן בסך כ־5,477,200 ₪. בקופת הנשייה של היחיד הצטברו כספים בסך כ־4,300 ₪.

3. בתאריך 4.3.2024 הגיש היחיד לממונה בקשה להקטנת צו תשלומים. מתגובת הממונה עולה כי לאחר קבלת התייחסות הנאמן, אשר התנגד לבקשה, בתאריך 30.6.2024 התקבלה החלטת הממונה שקבעה כי התשלום החודשי שיושת על היחיד, ממועד הצו לפתיחת הליכים ולמשך כל תקופת הביניים, יעמוד ע"ס 500 ₪ בלבד. למעשה, בהחלטה זו נקבע כי צו התשלומים יופחת רטרואקטיבית.

4. בתאריך 20.5.2024 הגיש היחיד בקשה לקבלת הפטר לאלתר. הממונה הגיש את תגובתו ובה טען כי טרם התקיים דיון בעניינו של היחיד ויש להמתין עד לתום הבדיקות והבירורים הנערכים בעניינו, בטרם תישקל אפשרות מתן הפטר וציין כי אינו מתנגד להקדמת הדיון, ככל שיומנו של בית המשפט מאפשר זאת. בעקבות כך, הדיון הקבוע הוקדם לחודש 09/2024.

5. במעמד הדיון פורטו נסיבות התיק, נשמעו טענות הצדדים ובסופו ניתן צו שיקום כלכלי בעניינו של היחיד:

   

6. על פסק הדין שניתן הגיש היחיד ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ע"א 70728-11-24 בפני כב' השופט עמית כהן) אשר התקבל, ובית המשפט המחוזי החזיר את הדיון לבית משפט זה וקבע בהחלטתו מספר נושאים שיש לבחון במסגרת ההליך דנן:

   1. האם המחדלים שצבר היחיד טרם השינוי במצב הרפואי מצדיקים את ביטול ההליך או מתן ארכה ליחיד כדי שיפעל להסרתם.

   2. שאלת תום לבו של היחיד טרם מתן הצו לפתיחת הליכים ובעת יצירת החובות.

   3. האם היחיד בעל כושר השתכרות על אף נכותו.

   4. האם יש ליתן הפטר לאלתר ליחיד או לקבוע תנאים לקבלת ההפטר (למשל תקופה שבמהלכה יוקנו נכסי היחיד לקופת הנשייה גם לאחר ההפטר, ככל שיינתן).

7. בהתאם להחלטתי מיום 9.10.2025, הגישו הצדדים עיקרי טיעון מטעמם.

8. היחיד (בהשלמת הטיעון מתאריך 9.11.2025) חזר על טענותיו כפי שהובאו בדיון וטען כי הוא יליד 1967, סובל שנים רבות מסוכרת מסוג 1 והסיבוכים הנלווים למחלה. עוד טען כי בחודש 01/2024 נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 80% ואובדן כושר עבודה לצמיתות בשיעור 100%; בעקבות התדרדרות במצבו הבריאותי, הוא פוטר בחודש 01/2024 ולא מצא עבודה אחרת; בחודש 03/2024 הגיש בקשה להפחתת תשלומים לממונה, שלא התקבל בגינה מענה; בחודש 05/2024 הגיש את בקשתו למתן הפטר לאלתר; בתאריך 19.6.2025 בית המשפט הקדים את הדיון בתיק. עוד טען כי אינו מצליח לשוב ולהשתלב במעגל התעסוקה והכנסתו עומדת ע"ס כ־4,400 ₪ בגין קצבת נכות. היחיד התייחס לדו"ח ממצאי הבדיקה שהגיש הנאמן וחזר על נסיבות הסתבכותו הכלכלית כתוצאה מקריסת עסקים לממכר מזון שניהל. לטענת היחיד, חובותיו נוצרו בתום לב, נוכח ערבויותיו לעסקים שניהל, מצבו הבריאותי אינו שפיר, הוא פוטר מעבודתו והוא עושה מאמץ לשוב לעבוד אף על פי כן והוא נהג לאורך ההליך בשיתוף פעולה עם הנאמן ולכן חזר על בקשתו להורות על מתן הפטר לאלתר.

9. הנאמן הגיש עיקרי טיעון בתאריך 9.12.2025 ובה פירט את השתלשלות האירועים בתיק, את החלטת בית המשפט המחוזי בערעור והתייחס להחלטה זו באריכות. בנוגע לשאלת ביטול ההליך – הנאמן טען כי ליחיד קיימים מחדלים בכך שלא שילם את התשלום החודשי, צבר חוב פיגורים והגיש את הדו"חות החודשיים במקבצים. הנאמן טען כי אין בשינוי המצב הרפואי הנטען על ידי היחיד כדי להשפיע על מחדליו, בשים לב לציר הזמנים (היחיד פוטר בחודש 01/2024 וסיים את העסקתו בסוף חודש זה אך הפיגורים נצברו גם בעת שהיחיד עבד). בהתייחס לשאלת תום הלב של היחיד, הנאמן סבר כי לא נמצא חוסר תום לב ביצירת החובות, נוכח קריסת עסקיו של היחיד. בנוגע להשפעת נכותו של היחיד על כושר השתכרותו, הנאמן טען שלא יתנגד לפטור את היחיד מתשלום חודשי החל מחודש 02/2024 ואילך. בנוגע לבקשת היחיד לקבלת הפטר לאלתר, הנאמן טען כי על היחיד למלא מספר תנאים בטרם יינתן הפטר בעניינו ובהם: תשלום חוב הפיגורים שצבר, המצאת מידע ומסמכים נדרשים כגון דו"ח מסלקה פנסיונית ומימוש כספים ונכסים מוקנים טרם מתן ההפטר, הקניית נכסי היחיד לקופת הנשייה לתקופה של שלוש שנים ממועד מתן ההפטר ואילך.

   דיון והכרעה

10. יש להעיר כי כבר בעת הגשת בקשת היחיד להפטר לאלתר, במהלך חודש 05/2024, צירף הוא מסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") המעיד כי מתאריך 1.11.2023 ואילך, נקבעה נכות רפואית בשיעור 80% ואי כושר השתכרות בשיעור 100% (ראו נספח 4 לבקשה, מסמך הנושא את התאריך 1.4.2024, י. פנש) ועל קבלת הקצבה (גם באופן רטרואקטיבי עבור התקופה של 11/2023-04/2024) ואולם, אין חולק כי היחיד עבד, למצער, עד לחודש 01/2024.

11. בהחלטה במסגרתה נקבע צו השיקום בעניינו של היחיד, כאשר צוין כי "ולא הוצגה בפני אסמכתא לשינוי במצב בריאותי" ההתייחסות היתה לכך שהיחיד עבד עד לחודש 01/2024 ומאז שנקבע בעניינו אובדן אי כושר בשיעור 100%, לא הוצגה אסמכתה נוספת או אחרת, שכן, כפי שצוין לעיל, מצבו הבריאותי של היחיד היה ידוע כבר בחודש 05/2024 בעת שהגיש בקשה למתן הפטר לאלתר בעניינו ולכן, לא חל שינוי במצבו, שבית המשפט לא ידע עליו קודם לכן.

12. גם את טענתו של היחיד בנוגע לכך שצבר את חוב הפיגורים כיוון שהמתין לקבלת החלטת הממונה בבקשה להפחתת התשלום החודשי – אין בידי לקבל. כלל ידוע הוא כי עד לקבלת החלטה בבקשה כלשהי המוגשת לממונה או לבית המשפט, היא כי על היחיד לפעול כפי המוטל עליו במסגרת חובותיו בהליך, ולהמשיך לשלם את התשלום החודשי שנקבע בעניינו, עד שתתקבל החלטה והיחיד אינו יכול לצאת מנקודת הנחה שבקשתו תתקבל ולהימנע מלשלם את התשלום החודשי (ואם בקשת היחיד היתה נדחית, הרי שלפי שיטה זו, של חוסר מעש, היה היחיד מעמיק את חוב הפיגורים). בעניינו של היחיד, גם אם באיחור ניכר, התקבלה החלטת הממונה, כאמור לעיל, להפחתת התשלום באופן רטרואקטיבי ועדיין, נראה כי היחיד לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו וצבר חוב פיגורים בסך כ־1,000 ₪ (עד לחודש 01/2024, כולל, בהתאם לסעיף 17 בעיקרי הטיעון שהגיש הנאמן בתאריך 9.12.2025) ולא הגיש דו"חות חודשיים באופן סדור ועקבי.

13. יוער כי בהחלטת בית המשפט המחוזי אף צוין כי יש לבחון האם התנהלות היחיד בהליך והמחדלים שצבר עשויה להוביל לביטול ההליך בעניינו או למתן ארכה לשם הסרתם ואולם, כיוון שלא הונחה בפניי בקשה לביטול הליך, על אף שהמחדלים שצבר היחיד אינם מבוטלים כלל – לא ראיתי צורך להידרש לשאלת ביטול ההליך בעניינו.

14. לאור המלצת הנאמן על מתן הפטר בכפוף לתנאים, אני קובע כדלקמן:

    1. כאמור, היחיד מתקיים מקצבת נכות בלבד בסך כ־4,400 ₪. למעט הכנסותיה של רעיית היחיד, המצויה גם היא בהליך, אין ליחיד הכנסות נוספות ובהינתן שהוא הוכר בדרגת אי כושר בשיעור של 100%, אני סבור כי היחיד עומד בתנאים שנקבעו בהלכת לשצ'נקו (רע"א 6353/19אנטולי לשצ'נקו נגד כונס הנכסים הרשמי‏(‏נבו 11.2.2020‏)‏‏.

    2. נכון למועד קביעת צו השיקום הכלכלי בעניינו, היחיד היה בעל כושר השתכרות, גם אם בשיעור המאפשר עבודה במשרה חלקית וכראיה לכך, היחיד עבד עד לפיטוריו, גם לאחר קביעת המל"ל הראשונה בעניינו, עובדה הראויה לכל שבח.

15. בשים לב לתנאים שהציעה הנאמן בהמלצתו, אני סבור כי על מנת לקבל הפטר, היחיד יפעל כדלקמן:

    1. היחיד יסדיר את חוב הפיגורים עד לתאריך 18.1.2026, בגין התקופה שממועד הצו לפתיחת הליכים ועד לחודש 01/2024 כולל.

    2. היחיד ימציא מסמכים חסרים ומידע לפי דרישות הנאמן עד לתאריך 18.1.2026 ובהם: דו"ח מסלקה פנסיונית עדכני, מסמכים בנוגע לכספים הצבורים על שמו וכד' (כמפורט בסעיף 28 לעיקרי טיעון שהגיש הנאמן בתאריך 9.12.2025).

       סוף דבר, לאחר ששקלתי בדבר ובשים לב לנסיבות העניין ולנימוקים שפורטו לעיל, אני סבור כי היחיד זכאי לקבל הפטר בכפוף לתנאים כפי שפורט לעיל.

       ככל שקיימים נכסים על שם היחיד, כגון כספי פיצויים, קרן השתלמות או כספים אחרים המוקנים לקופת הנשייה, אלה ימומשו טרם מתן ההפטר ועל היחיד לשתף פעולה עם הנאמן לשם מימושם.

       כמו כן, נכסים אשר יוקנו ליחיד בתקופה של 36 חודשים ממועד מתן ההפטר בעניינו, ייכללו בקופת הנשייה, בהתאם להוראות סעיף 167(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח־2018.

       הנאמן יעדכן בנוגע למילוי התנאים/מימוש הנכסים או כל עניין אחר הרלוונטי לקידום התיק עד ליום 15.2.2026.

        

       המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים ותסגור את ההליך ברישומיה.

        

       לעיוני ביום 15.2.2026.

        

       ניתן היום, ל' כסלו תשפ"ו, 20 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.