פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 10/7/23 ניתן ליחיד צו לפתיחת הליכים, לפי בקשתו.

עורך הדין נפתלי נשר (להלן- הנאמן) מונה כנאמן ליישום הליך חדלות הפירעון של היחיד.

קופת ההליך ריקה לאחר שניתן ליחיד פטור מהתשלום החודשי, באופן רטרואקטיבי, בהחלטת הממונה מיום 23/2/24.

כנגד היחיד הוגשו 11 תביעות חוב בסך כולל של 635,074 ₪, בדין רגיל. תביעות החוב לא נבדקו.

בהחלטה מיום 18/6/24 קיבל היחיד אישור לניהול הליך משפטי בגין תאונת הדרכים שעבר, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, תחת פיקוח הנאמן. התביעה מתנהלת בבית משפט המחוזי מרכז בת"א 19295-11-24.

ביום 26/6/24 הוגשה הצעת הממונה לפי סע' 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן- החוק) יחד עם דו"ח ממצאי הבדיקה. הממונה ציין כי מדובר ביחיד בן 35, רווק המתגורר בדירה שכורה בעפולה. בחודש 4/23 היחיד עבר תאונת דרכים קשה, הוא מוכר על ידי המל"ל כנכה ונקבעה לו דרגת אי כושר מלאה ולצמיתות. הכנסותיו מקצבת נכות בשיעור 3951 ₪ וסיוע בשכ"ד ממשרד השיכון בסך 770 ₪ בחודש. טרם התאונה עבר כקצין אבטחה והשתכר 7000 ₪ בחודש. עיון בתביעות החוב מעלה כי רוב חובותיו מאשראי והלוואות שנטל מהלך שנה אחת בלבד. ההלוואה המרכזית ניטלה מבנק הפועלים בחודש 3/23 והוא הגיש את הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים חודש לאחר מכן. עוד קיים חוב למג"ק בסך של 106,644 ₪ שנובע מקנס בהליך פלילי. היחיד צבר מחדלים בהליך בכך שלא המציא את המסמכים שנדרשו ממנו. הצעת הממונה הייתה למתן ארכה להסרת המחדלים והמצאת המסמכים.

ביום 27/6/24 הוגשה תגובת היחיד להצעת ממונה. בתגובה פורטו, בין השאר, נסיבות ההסתבכות הכלכלית, נסיבותיו אישיות ומצבו הרפואי. לטענתו, הוא שיתף פעולה עם הנאמן והקושי בהגשת הדוחות על הכנסות והוצאות הינו בשל קשיים בהתניידות. היחיד ביקש לקבוע כי הוא זכאי לצו שיקום כלכלי והפטר לאלתר מחובותיו. בנוגע לכספים שיגיעו לו מהתביעה המשפטית כנגד חב' הביטוח בגין תאונת הדרכים שעבר, יש לפעול לפי ההלכה בע"א 5613/17 קוגן נ' קרן אוגינץ ואח'.

ביום 1/7/24 התקיים דיון בו טען ב"כ הנאמן כי התיק אינו בשל למתן צו שיקום כלכלי והפנה לבקשה חסויה שהוגשה באותו בוקר ולקיומה של תביעה נגד חב' הביטוח. בנוגע לנסיבות ההסתבכות הכלכלית, נטען שמדובר בנסיבות מעורפלות שכן היחיד טען שהשקיע כספים בבורסה והפסיד אותם. ב"כ היחיד חזרה על בקשתה למתן צו הפטר לאלתר בכפוף להלכת קוגן. לגבי הסתבכותו הכלכלית, נטען כי היא נובעת מהשקעות בשוק ההון שהינה פעילות דינמית.

ביום 14/11/25 הוגשה עמדת הנושה, בנק הפועלים בע"מ, לדו"ח ממצאי הבדיקה. הנושה התנגד למתן צו הפטר לאלתר ליחיד, הפנה למחדלים וסתירות בהליך, טען כי גרסתו ההסתבכות הכלכלית תמוהה, הוא נטל הלוואה בחודש 3/24 וכחודש לאחר מכן הגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים.

ביום 19/1/25 הוגש דו"ח משלים מטעם הנאמן. הנאמן חזר על הנתונים ופירט על המחדלים שצבר היחיד בהליך – חוסר במסמכים שנדרשו והגשת דוחות על הכנסות והוצאות באופן חסר באסמכתאות. הנאמן הפנה לכך שביום 15/5/24 נמסר לו דיווח מהיחידה הארצית לחקירות של הממונה על הליכי חדל"פ לפיו התקבל מידע אנונימי שהיחיד מציע לנהל תיקי השקעות ומבטיח תשואה למרות שאין לו רישיון לעסוק בתחום. ביום 15/9/24 התקיימה שיחה טלפונית עם היועמ"ש של הרשות לניירות ערך ובשיחה הובהר כי חל איסור למסור פרטים על חשבונות / תיקי השקעות שמנהל היחיד עבור צדדי ג'. לאחר שיחה נוספת הציגה הרשות לניירות ערך מכתב שנשלח ליחיד ממנו נלמד כי ביום 24/1/24 נערכה אליו פניה בדרישה להפסיק לאלתר פעילות של מתן שירותי ניהול תיקי השקעות עבור צדדי ג'. הנאמן סבור כי נסיבות ההסתבכות הכלכלית של היחיד חסרות תום לב ויש להורות על ביטול ההליך אלא אם היחיד יגיש הצעת הסדר לנושיו. ככל ולא יעשה זאת, יש לממש את מלוא נכסים וזכויותיו, לרבות מתביעת הפלת"ד ולהורות על ביטול ההליך.

ביום 20/1/25 התקיים דיון נוסף בו טען ב"כ הנאמן שלא ניתן להתקדם בהליך. היחיד הציע שימסרו לידיו את ניהול הכספים שנצברו בקופת ההליך ובשל הניסיון שלו בשוק ההון הוא יוכל לקבל תשואה של 2.5% על הכסף במסחר יומי.

בהחלטה מיום 12/10/25 נקבע כי יש לקדם את ההליך ועל הנאמן והממונה למסור עמדתם הסופית בעניין.

ביום 23/12/25 הוגשה עמדת בעלי התפקיד לפיה בשל נסיבות יצירת החובות והתנהלות היחיד בהליך, יש להמתין למימוש הכספים להם היחיד יהיה זכאי מתביעת הפלת"ד ולאחר מכן לבטל את ההליך.

דיון והכרעה :

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי אותן הגעתי למסקנה שיש להורות על ביטול הצו לפתיחת להליכים ואין מקום ליתן ליחיד צו הפטר לאלתר מחובותיו.

סעיף 167(ב) לחוק קובע:

" על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 163(ג), אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת".

במקרה שלפניי מתקיימים לטעמי לכל הפחות שלושה מהתנאים שבסעיף 163(ג) לחוק ואלו הם:

א. נהג בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההליכים (סע' 163(ג)(1) לחוק).

ב. הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו (סע' 163(ג)(2)(א) לחוק);

ג. הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב (סע' 163ג)(2)(ב) לחוק).

בכל הנוגע לאופן יצירת החובות אני מקבל את מסקנת הנאמן כי מדובר בחובות שנוצרו בחוסר תום לב. רוב החובות נצברו במהלך שנה אחת, בסמוך מאוד להגשת הבקשה למתן צו פתיחת הליכים כשההלוואה המרכזית שניטלה מבנק הפועלים ניטלה פחות מחודש טרם הגשת הבקשה. הטענה כי הכספים נותבו להשקעות בשוק ההון וכי מלחמת רוסיה אוקראינה הובילו להפסד הכספים לא הוכחה. אף יש קושי לקבלה שכן העימות הצבאי בין רוסיה ואוקראינה פרץ בחודש 2/2022, כלומר שנה קודם לכן.

התנהלות היחיד במהלך ההליך מעוררת שאלות בדבר השקיפות הנדרשת ממנו לאור המידע שהתקבל כי הוא מציע לאנשים לנהל עבורם תיקי השקעות והשגת תשואה, למרות שאינו מוסמך ואין לו רישיון לעסוק בתחום. אומנם היחיד הכחיש זאת בדיון ואולם המידע החיצוני שהגיע כאמור יחד עם דבריו והצעת היחיד בדיון שהתקיים ביום 20/1/25, להשקיע כספים שנצברו בקופת הממונה עם תשואה מובטחת, מחזקת את המסקנה כי יש בסיס לנטען לגביו.

לאחר שקבעתי כי ההתנהלות היחיד בעת צבירת חובותיו הייתה בחוסר תום לב וכך גם התנהלותו בהליך, יש לבחון האם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן צו הפטר לאלתר לפי סע' 167(ב) לחוק למרות שמתקיים לגביו לפחות אחד מהתנאים לפי סע' 163(ג) לחוק. התשובה לכך שלילית. אני סבור כי אין בנסיבותיו האישיות כדי לרפא את הפגמים שבהתנהלות בעת יצירת החובות. מצב רפואי והעדר כושר השתכרות אינם יכולים להוות בסיס לאותן "נסיבות מיוחדות" המובילות למתן צו הפטר לאלתר מאחר ומדובר בנתוני בסיס המצויים אצל חלק גדול מהזכאים לקבלת הפטר לאלתר לפי סע' 167(א) לחוק. חדל"פ 29680-04-20 גרובר נ' הממונה על חדלות פירעון מחוז ירושלים (פורסם בנבו,25.3.2022).

בין השיקולים שיש לשקול בעניין, מעבר לנסיבות אישיות מיוחדות, הינם חלוף הזמן ממועד יצירת החובות כנסיבה שמעמעמת מחומרת המעשה ושיקול המקל על היחיד. ראו : ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 3/5/09). עוד יש לבחון את התנהלות היחיד במהלך הליך החדל"פ והאם יש בה משום נסיבה המעידה על כוונתה להשתקם חרף הפגם באופן יצירת החובות. ראו : פש"ר (חיפה) 8831-02-10 קוסייני נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 8/7/13). במקרה זה החובות נוצרו בסמוך ממש להגשת הבקשה והנושים טרם נקטו כנגדו בהליכים משפטיים. בכל הנוגע להתנהלותו בהליך, כמפורט קודם, המסקנה היא בדבר העדר כוונה או רצון להשתקם כלכלית.

על היחיד מוטלת חובה בסיסית לפעול בתום לב בניהול ההליך, מתחילתו ועד סופו. חובת תום הלב חוצה את גבולותיו לעבר התקופה בה נצברו החובות. ע"א 3631/21 בן אהרון נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (פורסם בנבו, 7.12.2021). מקום בו מדובר בהליך חדלות פירעון שנפתח בבקשת יחיד, הפרת חובת תום הלב על ידו יכולה לגרור מספר תוצאות, לרבות אפשרות ביטול הצו לפתיחת הליכים.

בית המשפט העליון בע"א 3631-21 מיכאל מייק בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (פורסם בנבו,7/12/21), פסק כדלקמן :

"בהקשר זה, כפי שנזדמן לי לומר בעניין רפאל ובעניין גל, הגם שבמסגרת החוק ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של היחיד (וראו: סעיף 1(1) לחוק; דברי ההסבר, עמ' 594; עניין אור סיטי, פסקה 47), אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק ייטול ללא התחשבות בהתנהלותו עובר לפתיחת ההליכים. גם לאחר כניסת החוק לתוקף, ניצול הליך חדלות הפירעון לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי שמבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהוגנות ההליך. בדומה, כניסה להליך חדלות פירעון תוך יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק את דחיית בקשת היחיד להיכנס להליך. התנהגות זו אף תצדיק את ביטול ההליך, אם בדיעבד התברר שכך נהג."

(ההדגשה אינה במקור, ע.ח.ש).

אפנה גם לדבריו של כבוד השופט ד' מינץ בע"א 3542/21 מאיה אסתר ברק נ' אלעד קורן (פורסם בנבו, 03.02.22) בפסקה 19, כדלקמן :

" על אף היותו של הליך פשיטת רגל "חסד של המחוקק", מדובר בשטר ששוברו בצדו. היד המושטת כלפי החייב מלוּוה בדרישה קפדנית להתנהגותו בתום הלב, כאשר תום הלב הנדרש מתפרשׂ גם על שלב יצירת החובות וגם על שלב הליכי הכינוס ובמשך כל הליך פשיטת הרגל (ע"א 893/21 אברהם נ' יניב אינסל – המנהל המיוחד, פסקה 4 [פורסם בנבו] (25.4.2021) (להלן: עניין אברהם); ע"א 3414/19 יגיל נ' עו"ד הראל אורן – המנהל המיוחד, פסקה 8 [פורסם בנבו] (23.2.2020)). על בעלי התפקיד ועל בית המשפט מוטלת אפוא אחריות רבה לוודא שהחייב לא ינצל את מתן החסד לרעה, ו"אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004); וראו גם: ע"א 4174/21 חוסין נ' עו"ד גבריאלי עופר, פסקה 6 [פורסם בנבו] (22.6.2021); ע"א 3544/21 פלדבאו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 7 [פורסם בנבו] (24.8.2021); ע"א 7482/21 חסן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 11 [פורסם בנבו] (22.12.2021)). אמנם עסקינן בהליך אשר חלות עליו הוראות הפקודה, ולא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אך יש להזכיר כי גם לאחר חקיקת חוק זה, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה להעניק סיוע למבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך".

משקלם המצטבר של חוסר תום הלב בזמן בו נוצרו החובות וחוסר התום הלב בהליך עצמו, מטה את הכף לעבר ביטול ההליך. אוסיף כי במקרה שלפניי, להבדיל ממקרים אחרים, אף לא ניתן היה לשקול לאזן את חוסר תום הלב בקביעת תכנית פירעון ארוכה או שאינה קצובה בזמן שכן מדובר ביחיד נכה, נקבעה לו דרגת אי כושר מלאה והוא מתקיים (לפי הצהרתו) מקצבת מל"ל. בנתונים אלו לא ניתן להשית עליו תשלום חודשי, בהתאם להלכתלשצ'נקו,(רע"א 6353/19לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו, 11/2/20)).

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול ההליך והצו לפתיחת הליכים שניתן בעניינו של היחיד.

בכל הנוגע לבקשת הנאמן להותיר את ההליך בתוקף עד שהיחיד יהיה זכאי לכספים מהתביעה שהוא מנהל ולאחר מכן לבטלו, אינני רואה להיעתר לבקשה. זאת מאחר ומדובר בפרק זמן לא ידוע, מאחר ויש להכריע בבקשת היחיד למתן צו פתיחת הליכים בחלוף שנתיים וחצי ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים והן מאחר והנושים יוכלו להיפרע מכספים אלו במסגרת הליכי גבייה פרטניים מחוץ להליך או בהליך חדל"פ נפרד שהם יחליטו ליזום. לשם כך, מאחר והנושים טרם נקטו בהליכים כנגד היחיד, על הנאמן להגיש פסיקתא מתאימה לאיסור דיספוזיציה בכספים שהיחיד יהיה זכאי להם, אם תעלה זכאות כזו, מכוח התביעה שהוא מנהל בת"א 19295-11-24 למשך 6 חודשים מהיום.

ההגבלות שהושתו על על היחיד במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות. מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן כנגדו יעמוד בתוקפו למשך 90 יום מהיום.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 2.4.14). למותר לציין כי הלכת אלקצאצי אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנוף הגליל – נצרת, על פי החוק.

ניתן היום, ח' טבת תשפ"ו, 28 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.