ס"ע
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
22003-10-09
04/05/2010
|
בפני השופט:
רמי כהן
|
- נגד - |
התובע:
דארין ויינשטיין
|
הנתבע:
קיבוץ חניתה - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
|
החלטה,החלטה |
החלטה
נעשה נסיון לחדד את השאלות שבמחלוקת נוכח האמור בעיקר בכתב התביעה.
הנסיון הזה לא עלה יפה שכן עד לרגע זה לא ברור חישוב הסכומים שנעשו בכתב התביעה, גם לגבי:
הפרשי השכר בסך 62,888 ש"ח (סעיף 5.1.2 לכתב התביעה);
תביעת השעות הנוספות (סעיף 5.2.7 לכתב התביעה);
ההפרשות לקרן פנסיה (תגמולים) (סעיף 5.3 לכתב התביעה) וכו'.
ברור שהשארת כתב התביעה כפי שהוא איננו מאפשר לחדד את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. לאמור, האם מדובר בחישוב לא נכון או מה היה בסיס החישוב ועל יסוד מה הובא בסיס זה לצורך החישוב.
מטרת כתבי טענות היא כפולה:
1.להבהיר מה נטען על ידי התובע כעובדה העומדת בבסיס תביעתו לסעד ומה הסעד הנתבע על פי אותן עובדות.
2.כאשר מובהרות העובדות והסעד, נדרשת התייחסות הצד השני כדי לקבוע מה השאלות השנויות במחלוקת ואשר במסגרתן יביאו הצדדים ראיותיהם.
כאשר אין בפנינו כתב טענות המאפשר להתחקות אחרי העובדות אשר שימשו כיסוד לתביעת סעד, בראש תביעה זה או אחר, לא ניתן למצוא את המוסכם ומה במחלוקת בין הצדדים שכן גם כתב ההגנה לא ישיב בהכרח על השאלה שבמחלוקת העולה מכתב תביעה.
משכך, תוך 14 ימים מהיום, יגיש התובע כתב תביעה מתוקן אשר אליו יתווספו פרטים נוספים ומדוייקים יותר אשר ישפכו אור על כל אחד מהסכומים שהוא תובע ומה הן העובדות אשר ביסוד התביעה של אותו סכום. עותק יועבר במישרין לב"כ הנתבע אשר תוכל, להגיש כתב הגנה מתוקן, ככל שתמצא לנכון.
ניתנה והודעה היום כ' אייר תש"ע, 04/05/2010 במעמד הנוכחים.
רמי כהן, נשיא
החלטה
לאחר מתן החלטתי דלעיל עותרת ב"כ הנתבע לחייב את התובעת בהוצאות לטעמה בגין שניים אלה:
הצורך שלה להגיש כתב הגנה מפורט מאוד כדי לכסות על כל טענה אפשרית העולה מכתב התביעה שלא היה ברור, והצורך – לאחר שיתוקן כתב התביעה – להגיש כתב הגנה מתוקן ככל שתמצא לנכון.
חיוב צד בהוצאות איננו בגדר קנס אלא בגדר החזר חסרון כיס שנגרם לצד ואשר על פי ההלכה יש להטילו על מי שגרם לחסרון הכיס.
בענייננו, נעשה נסיון לאורך זמן רב לנסות לדלות את החסר שבכתב התביעה (כפי שמשתקף מהחלטתי הקודמת) אולם נוכח ריבוי ההשלמות והעובדה שלא תמיד המידע מצוי בידי ב"כ התובע – לא עלה הנסיון הזה ולכן לא ראיתי אפשרות אחרת אלא ליתן את החלטתי הקודמת.
ברור ומובן מאליו שלא רק השלמה של כתבי הטענות תביא החלטתי הקודמת, אלא גם צורך בקיום ישיבת קדם נוספת על יסוד כתבי הטענות המתוקנים.
משכך, אינני רואה כמוצדק להטיל את חסרון הכיס על הנתבע שלא הוא זה שכתב הטענות שהגיש לוקה בחסר. לכן על התובע לשלם הוצאות עבור ישיבה זו וגם עבור כל התוצאות הנילוות להחלטתי הקודמת – בסך 3,000 ש"ח להיום.