ה"פ 48982-02-14 - פסקדין

1.עניינה של החלטה זו בבקשה שכותרתה "בקשה בהולה לעיון מחדש לחילופין בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט" והיא מתייחסת להחלטה מ-6.9.16.

2. לאחר שהוגשו תשובה ותשובה לתשובה (בהמשך להחלטה מ-8.9.16), הגיעה שעת ההכרעה.

3. לא ברור על יסוד מה סבורה המבקשת דנן כי יש מקום לעיון מחדש בהחלטה מ-6.9.16, כאשר מה שעולה עתה כבר נשקל בטרם אותה החלטה וכשמכל מקום, היה בידי המבקשת להעלות כל הנחוץ בטרם ניתנה ולא חל כל שינוי מאז אותה החלטה.

4. למעלה מן הצורך אציין שהעולה עתה לא רק שאינו מצדיק שינוי ההחלטה, אלא שיש בו אף לחזק את ההצדקה לתוצאתה. כך למשל לגבי מה שמצוין בעניין גורם הזמן, שאינו עולה בקנה אחד עם הניסוח של בית המשפט העליון המתייחס למבחן התוצאה. במיוחד אין מקום להיתלות בגורם הזמן כשהבקשות לרשם הירושות הוגשו מלכתחילה כעבור כ-160 יום מתוך 180 יום שנקצבו ע"י בית המשפט העליון עד השגת התוצאה הרלבנטית וכאשר גם התשלום ששולם ע"י המבקשת למשיב הועבר לאחר חלוף אותם 180 יום שנקצבו ע"י בית המשפט העליון.

5. על כל שנאמר עד כה (בהחלטה מ-6.9.16 ולעיל) אוסיף, כי יש להתפלא על כך שלמרות שהמבקשת מתייחסת לעניינים עובדתיים שונים, הרי שהיא הגישה תצהיר לראשונה במסגרת התשובה לתשובה ביחס לבקשה הנוכחית (אשר גם האמור בו אינו מצדיק תוצאה שונה).

6. אשר על כן, הבקשה לעיון מחדש נדחית.

7. למרות כל האמור ובהינתן מה שצוין בהחלטה מ-29.4.15, אני נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע באופן שהעיכוב הארעי שבסעיף 3 להחלטה מ-8.9.16 יחול עד ההכרעה בהליך הערעורי שבו מדובר.

8. חרף כל שנאמר לגבי הבקשה הנוכחית, לא אחייב את המבקשת דנן בהוצאות בקשר אליה ואסתפק בקביעה שגם לעניין זה יחול מה שנקבע בסעיף 6 להחלטה מ-6.9.16.