התובעת, בעלת תסמונת דאון, מבקשת להטיל אחריות בשל רשלנות הנתבעות באי-מניעת לידתה.

1. התובעת היא קטינה, ילידת 31.12.90 להוריה הצדדים השלישיים. למרבה הצער, לוקה
התובעת בתסמונת דאון, ובתובענה היא מבקשת כי יפסקו לה פיצויים על כך שלקראת בואה
לאויר העולם התרשלו כלפיה הנתבעות באי מניעת לידתה, בהיותה פגומה בתסמונת הנ"ל,
פגימה גנטית המביאה אותה לידי מצב של פיגור שכלי.

עקרונית, ניתן להכיר בקיומה של עילת תביעה העומדת לתובעת, על אף הטענה שלו היו
הרופאים נוהגים כראוי, היתה בסופו של דבר הלידה נמנעת, והתובעת לא היתה באה לאויר
העולם )ע.א. 518/82 ד"ר רינה זיצוב נ' שאול כץ ואח', פ"ד מ)85 )2(.

למרות זאת, עם כל האהדה לתובעת, הגעתי לכלל דעה כי במקרה דנן, אין מנוס מדחיית
התביעה.