המ"ש 12142-06-17 כהן נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להישפט.

המבקש הוא בעלים רשום של שני כלי רכב. במועד מסוים נהגה רעיית המבקש באחד מכלי הרכב ועברה עבירת תנועה. הדוח נשלח למבקש – בהיותו בעל הרכב – אך לטענתו לא הגיע לידיו. לטענת המבקש "לפני כמה זמן" קיבל התראה על תשלום הקנס המקורי בצירוף ריבית פיגורים. לאחר ששילם את הדוח גילה כי רישיונו הותלה עקב מכסת נקודות שצבר. בנסיבות אלה הוא עותר להאריך לו את המועד להישפט.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הדוח נשלח למענו הרשום של המבקש אך חזר בציון "אחר". כאשר פנו המבקש ורעייתו למפנ"א וביקשו להסב את הדוח ע"ש רעיית המבקש נענו כי באפשרותם לבקש חקירה של נסיבות משלוח דבר הדואר למענם. המבקש ורעייתו לא הציגו חקירה כזו. עוד נטען כי עם תשלום הדוח הפכה הרשעת המבקש בדין לחלוטה.

דיון והכרעה

החלטתי לקבל את הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות בסך 600 ₪ לטובת אוצר המדינה.

אין חולק כי הדוח שנשלח למענו של המבקש לא נמסר לידיו, פיזית. דבר דואר זה חזר בציון "אחר". מכיוון שעל פי חזקת ההמצאה הקבועה בתקנה 44א משלוח הדוח למענו של המבקש יוצר הנחה כי הדוח הומצא כדין למבקש אלא אם הראה המבקש כי לא קיבל את הדוח מנסיבות שאינן תלויות בו הרי שיוצא מכך שהחזקה העבירה למבקש את הנטל להראות כי אי מסירת הדוח לידיו נבעה מנסיבות שאינן בשליטתו. המבקש לא עמד בנטל זה בבקשה. יתר על כן, המבקש טוען "לפני כמה זמן" קיבל התראה על חוב הכולל את הקנס וריבית פיגורים אך לא ציין במפורש מתי קיבל לידיו התראה זו. כמו כן, תמוה כיצד שילם המבקש את הדוח מבלי לדעת לחובתו של מי נזקפת ההרשעה (והניקוד) הנובעת מתשלום הדוח.

עם זאת, מכיוון שבראייתו של בית המשפט המחוזי גם התרשלות באופן קבלת הדוח – ככל שהמבקש התרשל – וגם תשלום הדוח לרבות הפרשי הצמדה וריבית פיגורים מתגמדים כנגד העוול ועיוות הדין שייגרם למבקש אם תידחה בקשתו והוא ייאלץ לתת את הדין על עבירה שלא הוא עבר (עפ"ת 50065-05-17 בן ישי נ' מ"י), מצאתי בכ"ז להאריך למבקש את המועד תוך התניית הארכת המועד בכך שהמבקש ישלם עד יום 2.8.17 הוצאות בסך 600 ₪ לטובת אוצר המדינה.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.