תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
5008-11-11
01/02/2012
|
בפני השופט:
אהרן האוזרמן
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
יעקב הלפרין
|
| הכרעת דין |
כנגד הנאשם נרשמה ביום 01.06.11 הודעת תשלום קנס בגין אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייתו בבטחה על גבי מעבר חצייה, עבירה על תקנה 67 (א) לתקנות התעבורה. הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 13.02.2012 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון. מטעם המאשימה העיד עד התביעה השוטר משה בירו, עורך הדו"ח, והוגשו הדו"ח (ת/1) וסקיצה שערך השוטר ביום הדיון באולם ביהמ"ש, לבקשת התובע (ת/2).
ואלו העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה:
ביום 01.06.11 סמוך לשעה 14:30 נהג הנאשם פרטית BMW, בתל אביב, ברחוב סלמה, ממערב למזרח, והתקרב סמוך לבית מס' 48. בכיוון נסיעת הנאשם לרוחב הכביש מסומן מעבר חצייה. אותה עת חצתה במעבר החצייה הולכת רגל, חיילת במדים, שחצתה מצפון לדרום, משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם.
נטען כנגד הנאשם כי בעת שהתקרב למעבר החצייה כאמור לא אפשר להולכת הרגל להשלים את חצייתה בבטחה, בכך שהתקרב אליה יתר על המידה, עלה על המעבר הולכת הרגל נבהלה וסטתה שמאלה, על מנת להתרחק מהרכב.
בכך טוענת המאשימה כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
על פי גרסת הנאשם
:
נסע ברחוב סלמה התכוון לפנות ימינה לרחוב בן עטר, עצר לפני מעבר החצייה, כאשר ב- 2 הנתיבים שמשמאלו עמדו 2 רכבים, (משאית ורכב פרטי) אשר עצרו לפני מעבר החצייה. טוען הנאשם כי הולכת הרגל חצתה במעבר ושדה הראיה שלה היה חסום ע"י המשאית. רק כאשר עברה את המשאית הבחינה בו כשהוא "גולש" לכיוון מעבר החצייה ולכן נבהלה ו"ברחה" ממנו. הנאשם עומד על כך שעצר את רכבו לפני המעבר ולפיכך לטענתו לא עבר את העבירה המיוחסת לו.
העידו בפני השוטר, שהגיש המסמכים שערך, והעיד אף הנאשם ופרס בהרחבה את גרסתו.
לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם, שמעתי את עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:
1. עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות העבירה, כפי שעולה מהדו"ח ומהסקיצה המפורטת שרשם [באולם ביהמ"ש] תוך התייחסות לכל רכיבי העבירה, כולל מיקום הולכת הרגל על מעבר החצייה, מסלול נסיעת הנאשם, מקום עמידת השוטר, ומכלול העובדות הרלוונטיות לאישום.
2. עדותו של עד התביעה בביהמ"ש הייתה עניינית, בהירה, עקבית ואף לא נסתרה בחקירה נגדית על ידי הנאשם.
3. הנסיבות המיוחדות של המקרה כפי שרשם השוטר בדו"ח מפורטות ומתארות את כל יסודות העבירה. התרשים שערך השוטר, מדוייק ומפורט, ואף הנאשם אישר בחקירה נגדית כי התרשים משקף את מצב הצומת בעת רישום הדו"ח.
4. תימוכין לגרסת השוטר אף בעדות הנאשם עצמו אשר בכמה מקומות חזר ואמר בהגינותו כי הולכת הרגל "נבהלה" מרכבו ו"סטתה" שמאלה כדי לברוח ממנו. הנאשם מסר כי בעת שהולכת הרגל נבהלה ממנו הוא היה בגלישה לכיוון המעבר ומיד עצר.
בעדותו בחקירה ראשית סיפר הנאשם כי:-
"הייתי מודע לזה שחוצים את מעבר החצייה כי שני הרכבים שמשמאלי עצרו"
"אז החיילת חצתה את הכביש,
הייתי קרוב מאד למעבר החצייה"
"זה נכון חד משמעית שהיא ראתה אותי ונבהלה". [עמ' 3 שורות 13-20]
בחקירה נגדית בתשובה לשאלת התובע מדוע סטתה הולכת הרגל השיב הנאשם:-
"כי הייתי בגלישה, כי הייתי בנתיב ריק,
התקרבתי למעבר חצייה, והיא באופן אינסטינקטיבי נבהלה". ועוד בהמשך:-