השופט נתן זלוצ'ובר:
1. נגד הנאשם הוגש ביום 25/6/06 כתב אישום, המייחס לו עבירת ניסיון לשידול לרצח- עבירה לפי סעיף 305(1) בצירוף סעיף 33(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.
עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 18/2/06 נהרג גבי גונטה ז"ל, אחיו של הנאשם.
הנאשם חשד, שגטו טגבה שנחשד ברצח אחיו, אך שוחרר, הוא זה שרצח את אחיו וביקש לנקום בו ולרצוח אותו, וזאת על אף שהוגש כתב אישום בהריגה נגד אדם אחר.
סמוך לאחר הגשת כתב האישום הנ"ל, פנה הנאשם להלאל אבו ג'אמע (להלן: "הילאל" או "בילאל") שעימו יש לו היכרות קודמת, וביקש ממנו לקשר אותו עם אדם שירצח עבורו את גטו טגבה ובתמורה ישולם לו סכום כסף.
ביום 11/5/06, בהנחיית משטרת ישראל, הגיע השוטר איאד חוג'יראת יחד עם הלאל אבו ג'אמע למפגש עם הנאשם בתחנת הדלק אשר בכניסה לעיר נתיבות, כשהנאשם לא יודע, כי מדובר בשוטר.
באותו מפגש הנאשם, הציע לשוטר סכום של 25,000 ש"ח עבור רציחתו של גטו, תיאר את מראהו ומקום מגוריו וביקש ממנו להמתין מעט עד אשר יסתיים משפטו של הנאשם בהריגת אחיו, ולאחר מכן לגרום למותו של גטו. השוטר הציג עצמו כמי שמסכים לבצע את שהתבקש ע"י הנאשם, תמורת התשלום.
במעשיו אלו, ניסה הנאשם לשדל את השוטר לרצוח את גטו במעשה שלא כדין.
הנאשם כפר בביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב האישום. הנאשם הודה שחשד שגטו הוא שרצח את אחיו, כמו כן הודה שנפגש עם אבו ג'אמע ואדם נוסף, אך לטענתו הביע בפניו משאלה ש"הלוואי שיהרגו את גטו" מתוך סערת רגשות בה היה מצוי. הנאשם שלל, כי בדבריו היתה כל כוונה של ממש לביצוע המיוחס לו ואף ציין, כי באותה פגישה התבטא בצורה כזו ששללה אפשרות של ניסיון לשידול לרצח. הנאשם טען שאכן הציע סכום כסף, אולם היה זה לא רציני ואף לא ישים והוא נמשך בדבריו.
2. עיקר המחלוקת בתיק הינה משפטית, בשאלות האם מעשיו של הנאשם בשלו לכדי ניסיון שידול, כפי שנדרש על מנת למלא אחר יסודות העבירה והאם היה במעשי הנאשם, לאחר המפגש עם איאד והילאל, הבעת חרטה העונה על התנאים המנויים בסעיף 34-פטור עקב חרטה. כאן ישנה גם מחלוקת עובדתית בשאלה אם לאחר המפגש בנתיבות בין הנאשם הילאל והשוטר, היו שיחות כלשהן בין הנאשם להילאל בהן הנאשם התחרט וביקש לבטל את הזמנת הרצח.
הילאל, שהיה לכאורה המתווך בין הנאשם לאיאד חוג'יראת, לא הובא לעדות. הוצאה תעודת חיסיון בכל הנוגע לזהות האדם שמסר למשטרה את המידע המתועד בחומר החקירה, תוכן המידע שהעביר למשטרה ופעולות חקירה שבוצעו לרבות השיטה, האמצעים ואופן הביצוע הטכני ששימשו בביצוע הקלטת השיחות במהלך החקירה בתיק זה. באימרותיו של הילאל הנ"ל, שנמסרו לסנגור הוסתרו שורות ומילים כמפורט בתעודת החיסיון. אמרות הילאל לא הוגשו לעיון בית המשפט.
הסנגור טען, כי אי העדתו של הילאל כעד מרכזי פגעה ביכולת ההגנה על הנאשם.
3. התביעה סומכת את בקשתה להרשעת הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, על עדותו של ע.ת.4 השוטר איאד חוג'יראת, שנכח במפגש בתחנת הדלק עם הנאשם והילאל. הפגישה תועדה בהקלטת אודיו (ראה דיסק ,ת/3ב ותמליל ת/3א). בנוסף סומכת התביעה על הודאתו של הנאשם בחקירתו במשטרה ת/1 ות/2א.
4. עד למעצרו וחקירתו, הנאשם לא ידע, כי ע"ת 4 - איאד חוג'יראת, הוא שוטר שנפגש עמו במסגרת עבודתו במשטרה.
ע"ת 4 העיד, כי בטרם יצא למפגש תודרך, כך שידע שמדובר בבחור ממוצא אתיופי אשר חשוד בכך שפנה לאחר וביקש ממנו שיסדר לו מישהו שיבצע בעבורו רצח. העד נפגש עם הילאל ותישאל אותו אודות המקרה ואף שמע שיחות שהוקלטו בין הילאל לנאשם. לאחר מכן, יצא העד למפגש כשעל גופו הותקן רשמקול. במהלך המפגש עם הנאשם והילאל, נודע לו מהנאשם ולפי בקשתו של הנאשם שברצונו לרצוח אדם בשם גואטה (כך ביטא העד את שמו) אשר חשוד ברצח אחיו של הנאשם. העד העיד, כי הנאשם נתן לו פרטים אודות שמו, מקום מגוריו ומקום עבודתו של אותו אדם וביקש מהעד לרצוח אותו. העד אף ציין, כי התנהל משא ומתן סביב המחיר אותו יידרש הנאשם לשלם בעבור הרצח וסוכם, כי הסכום יהיה בסדר גודל של 20,000 או 25,000 ש"ח. לאחר מכן, העד ביקש מקדמה, אולם הנאשם ענה:
"בשלב זה אין מקדמה, ברגע שיהיה רצח וגופתו תהיה מתחת לשיש ותהיה הלוויה" אז הוא ישלם את הסכום שעליו סוכם. עוד ציין העד, כי התרשמותו מהנאשם שסיפר לו אודות רצח אחיו היתה
שהוא מדבר בכנות, מהלב, שהוא בסערת רגשות ושיש לו נכונות וכוונות לנקום את דם אחיו.
העד ציין, כי לאחר המפגש עם הנאשם שכאמור, הוקלט, הנאשם והוא לא שוחחו יותר.
5. בהקלטה נשמע הנאשם מבקש מע"ת 4 להשמיד את גטו, שיהיה כמו אחיו, מתחת לשיש (עמ' בתמליל 6). הנאשם הסביר לע"ת 4, כי באתיופיה נהוגה נקמת הדם וכי הוא רוצה לנקום (ראה עמ' 13 בתמליל). לאחר שסוכם הסכום לתשלום, ביקש ע"ת 4 מקדמה, אך הנאשם אמר שהוא לא משלם
"תשמיד אותו, אתה מקבל עם מעטפה את הכסף" (עמ' בתמליל 14).
"הבן אדם קודם כל מת, נפל, מת, הלוויה, מחר. למחרת אתה מקבל את הכסף שלך" (עמ' 15 לתמליל). כנשאל האם הוא רוצה שיתעללו בגופה, השיב הנאשם, כי אסור להתעלל בגופה.
"זהו, מספיק שמת, גמרנו" (עמ' לתמליל 26).
לדבריו, הרוצח העומד לדין אינו אלא ילד - ובעיניו אינו אלא ידו הארוכה של טגבה, ובלשונו:
"אבל מי דחף אותו?" (עמ' 25, 26 בתמליל), והנאשם אינו מעוניין שרצח טגבה ישמש לטובת הנאשם העומד לדין בגין הריגת אחיו. ועל כן נשמע הנאשם אומר בהקלטה, שאינו רוצה שהרצח יבוצע עכשיו, אלא רק לאחר גמר המשפט הנוגע לרצח אחיו.
הנאשם מספר לשוטר ע"ת 4, שכבר אמר קודם במשטרה בחקירתו לאחר רצח אחיו, כי לו ראה את הרוצח היה דורס אותו (עמ' 17 לתמליל) וכי בעת המשפט בגין הריגת אחיו המתנהל בתל אביב, הוא יושב בין שוטרים, וכדי להסיר חשד ממנו, הוא "מנמיך פרופיל" וגם אומר לשוטרים תעשו מה שאתם רוצים ומציג עצמו כאדם שקט. (עמ' 35 לתמליל).
השוטר ע"ת 4 מנצל את דבריו האחרונים של הנאשם, ומבהיר לנאשם, כי:
"מה זה, מה שאנחנו מה שאתה רוצה. אנחנו לא רוצים את זה" (עמ' 35 בתמליל). הנאשם מבהיר, כי בדבריו הנ"ל התכוון לשוטרים באולם שמאבטחים את המשפט בעניין רצח אחיו ולא לע"ת 4.
6. הנאשם, שלל בעדותו שחיפש מישהו שירצח את גטו טגאבה, אותו האשים ברצח אחיו. לטענתו, הילאל, אותו הכיר מנתיבות, ניחם אותו בתקופה בה התאבל על רצח אחיו. הילאל שאל את הנאשם, כך לדברי הנאשם,
"מה אתה יכול לעשות בנושא הזה?" והנאשם השיב, "מה אפשר לעשות נרצח, נרצח ...הרוצח כבר במעצר" (עמ' 29 שורות 2-3 לפרוטוקול). לדבריו, הילאל המשיך וסיפר לנאשם על נקמת הדם הנהוגה בקרב הערבים, והנאשם השיב:
"אפשר" ולאחר מכן, לטענתו הילאל החל לשכנעו לנקום את רצח אחיו. השניים החליפו מספרי טלפון לבקשת הילאל שאף אמר לנאשם "אני אעזור לך". לאחר כשבוע הנאשם נפגש שוב עם הילאל. בפגישתם שאל הילאל את הנאשם "נו, מה חשבת?" והנאשם השיב שאין לו על מה לחשוב, שכן הרוצח כבר במאסר, אולם הילאל טען, כי הוא יכול לעזור לנאשם ולהביא ערבים מהשטחים בצפון שירצחו את גטו. הנאשם בתגובה אמר
"תן לי לחשוב" (עמ' 29 שורה 12 לפרוטוקול). הנאשם נפגש שוב עם הילאל וזה האחרון הצליח לשכנעו. לטענת הנאשם, לאחר שראה את גופת אחיו הוא היה שרוי בסערת רגשות ולא יכל לחשוב בבהירות ולכן הסכים להיפגש עם הילאל והבחור שהואיביא מהשטחים בתחנת דלק בכניסה לעיר נתיבות.
בחקירתו במשטרה טען הנאשם שהזמנת הרצח היתה ביוזמתו ולא משום שהילאל שכנע אותו לעשות כן. בעמ' 1 שורה 2 לת/1 ביקש הנאשם מהילאל ש
"ידאג לי או שהוא יעשה" (הכוונה למישהו לרצוח את גאטו). כמו כן, בעמ' 2 לת/1 שורות 27-26 נשאל הנאשם
"מתי אתה החלטת לרצוח את גטו טאגבה? אני אחרי כמה זמן, בערך חודש, אני לבד אמרתי אם אני ימצא מישהו שיכול לעשות את המעשה, לרצוח את או לשבור אותו..." ובעמ' 4 לת/1 בשורה 90-91 נשאל האם מישהו ביקש ממנו לרצוח את גטו או שההחלטה שלו, השיב:
"כן, ההחלטה היא שלי לבד ואף אחד לא ביקש ממני."