החלטה בתיק תפ"ח 10942-09-10

בפנינו בקשת הנאשם 2 לפיה אין לחייבו להשיב לאשמה על פי סעיף 158 לחסד"פ.

לטענת ב"כ הנאשם 2 לא הביאה התביעה ולו בדל ראייה המסבכת נאשם זה בעבירת הרצח.

מאידך טוענת ב"כ המאשימה כי הובאו די ראיות למכביר על מנת לבסס את האישום בעבירת הרצח ולו כמבצע בצוותא. לחילופין טוענת ב"כ המאשימה כי גם אם ממסכת הראיות שהובאה לא עולה כי הנאשם אכן היה שותף לעבירת הרצח, הרי שלכל הפחות קיימות ראיות המסבכות אותו בעבירה פחותה ביחס לאירוע הרצח.

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ובחנו את הפסיקה אשר הוצגה לעיונינו, נחה דעתנו כי דין הבקשה להידחות וכי על הנאשם 2 להשיב לאשמה.

בחנו בחינה ראשונית את הראיות אשר הוצגו לעיונינו ואנו סבורים כי בשלב זה עמדה התביעה בנטל הראשוני המוטל עליה באופן שיש לחייב את הנאשם להשיב לאשמה.

די לציין כי בקלטת אשר הוצגה לעיונינו רואים בבירור כי הנאשם 2 נכח בזירת האירוע הן בטרם האירוע של הרצח, הן במהלך היריות כפי שנצפות בקלטת והן לאחר מכן.

משכך איפוא על הנאשם לספק הסבר סביר לנוכחותו המסבכת לכאורה בזירת האירוע ולפעילותו שאף היא ולכאורה כאמור מסבכת אותו, כך על כל פנים בשלב זה.

כידוע הלכה ברורה היא כי בשלב זה של הדיון די בקיומן של ראיות דלות ובסיסיות להוכחת יסודות העבירה המיוחסת לנאשם כדי לחייבו להשיב לאשמה וסבורנו כי בנטל ראשוני זה עמדה המאשימה. 

אשר על כן אנו מורים כי על המשיב 2 להשיב לאשמה.

ניתן והודע היום ב' ניסן תשע"ב, 25/03/2012 במעמד הנוכחים.