אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"מ 15889-07-10

החלטה בתיק תא"מ 15889-07-10

תאריך פרסום : 22/05/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום כפר סבא
15889-07-10,24360-10-10
17/01/2013
בפני השופט:
מירב בן-ארי

- נגד -
התובע:
שד-סופט בע"מ
הנתבע:
מועצה מקומית ג'לג'וליה
החלטה

1.         לפניי בקשת המבקשת, התובעת, לצירוף ראיות.

2.         עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, שבה הוגשו תצהירי הצדדים.

            התיק נקבע להוכחות ליום 17.6.13 וביום 17.12.12 זימנתי את הצדדים לישיבה מקדמית, לשם הכנת התיק להוכחות.

            לאחר אותה ישיבה הגישה התובעת בקשתה, להשלמת ראיות. המדובר בראיות המתייחסות להוכחת ביצוע העבודות מושא התביעה. לטענת התובעת, חלק מהחומר לא היה מצוי ברשותה בזמן אמת, ולאחר החלפת הייצוג ביקש בא כוחה ממנה לערוך "בדיקה מעמיקה במחסניה" ואז נמצא החומר הנוסף.

3.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

4.         לא מצאתי שהתובעת הצליחה להסביר ולו בדוחק, מדוע לא הוגשו הראיות במועד. עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר משנת 2010. הראיות, לפי טענת התובעת, לא היו ראיות שלא בשליטתה, אלא ראיות שיכולה הייתה היא להשיג בחיפוש מעמיק יותר במחסניה.

            הנתבעת הגישה ראיותיה. באותם תצהירים הפנתה, בין היתר, לחולשת ראיותיה של התובעת.

            כלל הוא שאין בהוראה על הגשת תצהירים כדי לשנות  מסדר הבאת הראיות: ע"א 4617/03 טמבור בע"מ נ' איתן אטיאס (8.7.03). כך, בתיקים רגילים, על אחת כמה וכמה בתיקים בסדר דין מהיר.

            חריגה מכללי בראשית, לפיהם ניתנת לתובע "הזדמנות" לתקן את ראיותיו או להשלימן לאחר שהנתבע התמודד עם הראיות הקיימות, והגיש את עדויותיו, צריכה להיות אך ורק במקרים קיצוניים, בהם לא ניתן היה להמציא את הראיות הנוספות בשקידה סבירה או שהראיות לא היו בשליטתו של התובע, מקרים המצדיקים את הפגיעה המובהקת בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של הנתבע.

            כל קביעה אחרת משמעה, שהכלל הנוהג בדבר הגשת תצהירים תחילה, יאפשר לתובעים לערוך "שיפור" לראיותיהם, אף שאין להם זכות מהותית לעשות כן.

5.         לסיכום, מעת שהתובעת לא הניחה תשתית מינימלית לכך שעסקינן בראיות שלא היו בשליטתה, ולמעשה הסברה מוכיח כי הראיות ה"חדשות" היו בשליטתה המוחלטת, למן מועד הגשת התביעה, לאור האיחור הרב בבקשה זו, לאחר שהוגשו כתב ההגנה ואף תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעת - אני דוחה את הבקשה.

            התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בגין בקשה זו בסך כולל של 1,200 ש"ח.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ