בפניי בקשה לקבלת חומר חקירה וקביעת דיון ( להלן :
" הבקשה " ) לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי { נוסח משולב}, התשמ"ב-1982( להלן :
" החוק " ) .
הנאשם עותר לעיין במסמכים אלה :
א). רישום פלילי של עד תביעה מס' 1 לרבות העתק מתיקי מב"ד בהם הוגש כתב אישום.
ב) . עיון בכל כתב אישום שהוגש כנגד עד התביעה 1, כולל בתיקים תלויים ועומדים .
ג) . קביעת דיון ליום 31.10.12 .
לטענת המבקש הוא הותקף על ידי עד התביעה מס' 1 ותגובתו חוסה היא תחת הגנת בית-מגורים או הגנה-עצמית .
ב"כ המבקש הוסיף, וציין כי נגד עד תביעה מס' 1 תלוי ועומד תיק חמור בגין סחיטה ואיומים, ועל כן ,המדובר בבקשה חיונית להגנתו של המבקש .
המאשימה, מצידה התנגדה לבקשה מהטעם שאין המדובר בחומר רלוונטי .
רקע עובדתי :
כנגד הנאשם, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה שעניינה איומים , בהתאם לסעיף 192 לחוק העונשין,התשל"ז-1977 . לפי הנטען בכתב האישום, ביום
31.8.12, בשעה
19:00, בצפת, איים הנאשם בפגיעה שלא כדין בגופו ובחייו של מר ק.ת. ( להלן : " המתלונן " ), באופן שהחזיק סכין מטבח שהביא מביתו, יצא לחצר, רץ לכיוון המתלונן כשהוא מניף את הסכין וצועק לו :
" מה שעשית לי לא יעבור לך בשקט " וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו .
דיון :
אין ספק, כי יש לאפשר לנאשם זה או אחר לממש את זכותו למשפט הוגן וליתן בידיו הזדמנות מלאה ונאותה להתגונן בפני האישום המיוחס לו. לפיכך, "חומר חקירה" כולל הוא גם ראיות השייכות לפריפריה של האישום ( ראה
בג"צ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ. בית הדין הצבאי לערעורים פדי נז(4), 625,633 (2003).
זכותו של נאשם לעיון בחומר החקירה כחלק ממימוש זכותו למשפט הוגן, מוסדרת בסעיף 74(א) לחוק ( ראה גם
בש"פ 1152/91 סיקסיק נ. מדינת ישראל פדי מו(5),8,22).
הרבה דיו נשפך בקשר לשאלה מה נחשב חומר חקירה ? קשה ליתן הגדרה למונח "חומר חקירה" והפסיקה ניסתה לקבוע מבחנים כללים לסייע לבית המשפט לזהותו ; ראה
בג"ץ 233/85 עלי אל הוזייל נ' משטרת ישראל , פ"ד לט(4) 124;
בש"פ 1355/98 צבי בן ארי נ' מדינת ישראל ,פ"ד נג(2)1. לא כל חומר הנמצא פיזית בתיק החקירה הופך להיות מיניה וביה " חומר חקירה" (
בג"צ 620/02 שלעיל ). רק ראיה העשויה להיות רלוונטית לשאלות העומדות להכרעה, בין במישרין ובין בעקיפין, בין שהיא תומכת בגרסת המאשימה ובין אם לאו תחשב לחומר חקירה (
בג"צ 1885/91 אלי צוברי נ' פרקליטות מחוז ת"א, פ"ד מה(3) 630 ) .
מילת המפתח היא רלוונטיות. השכל הישר וניסיון החיים הם המדריכים את בית המשפט בשאלה מה יחשב לרלוונטי על מנת להעניק לסנגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה (
בג"צ 5274/91 חיים יוסף חוזה נ. שר המשטרה ואח' , פ"ד מו(1) 724 ). דרישת הרלוונטיות היא שתוחמת אפוא את גבולות הזכות של הנאשם, ולכן לא יתיר בית המשפט " מסע דיג " אחר חומר, מתוך תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא ואולי יימצא באותו חומר סיוע לנאשם (
בש"פ 1372/96 ח"כ הרב אריה דרעי נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(1) 177) .
כאשר מדובר הוא בבקשה לחשיפת עבר פלילי של עד תביעה, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה רק מקום בו חומר זה יש בו כדי לסייע בהגנת הנאשם. אין ספק , כי הזכות לשמור על פרטיותו של עד התביעה הינה חשובה ועל בית המשפט לייחס לה משקל רב ורק איזון נכון בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין זכותו של העד המתלונן לשמירה על פרטיות יכול הוא לנווט את בית המשפט נכונה אל עבר התוצאה הצודקת בנסיבות העניין. חשיפת עברו הפלילי של אדם תיעשה במשורה ולאחר בדיקה דקדקנית ביחס לשאלה אם קיימת נחיצות למסירת החומר הנדרש לצורך מניעת פגיעה בסיכויי הגנתו של הנאשם .
כאשר קיימת התנגשות חזיתית בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין ההגנה על פרטיותם של העדים מטעם התביעה; או אז, משקלה של זכות הנאשם למשפט הוגן תכריע את הכף ודינם של השיקולים הנוגדים לסגת (
בש"פ 5881/06
שלמה בינזרי נ' מדינת ישראל ( פדאור- לא פורסם) . אולם, כאשר זכותו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת או שהאפשרות שהיא תיפגע היא רחוקה ובלתי משמעותית יש ליתן משקל הולם לזכויותיהם של עדים וקורבנות העבירה ולאינטרס הציבורי בקיום הליכי משפט , באכיפת החוק ובחשיפת עבירות .
טרם מתן החלטה בבקשה זו, הוריתי למאשימה להעמיד את החומר המבוקש לעיוני. החומר הונח על שולחני ועיינתי בו היטב .
לאחר עיון בחומר כאמור, נוכחתי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולאפשר לנאשם לקבל לידיו העתק חומר החקירה המבוקש, וזאת ביחס לרישום הפלילי הקיים נגד עד התביעה 1 ,פירוט הרשעותיו הקודמות ,זאת בשים לב לסוג העבירות הקיימות באותו גיליון הרשעות קודמות ולעובדה, כי המדובר בהליך אשר יוכרע, בין היתר, בעיקר, על סמך שיקולי מהימנות ואמינות .