ת"ט
בית משפט השלום נצרת
|
33662-12-10
24/06/2012
|
בפני השופט:
אלכס אחטר
|
| - נגד - |
התובע:
1. מ. המוביל החדש (1990) בע"מ
2. מאג'ד אסדי
3. ראדי אסדי
4. וסים אסדי
|
הנתבע:
דלקל אנרגיה (2004) בע"מ
|
| החלטה |
רקע וטענות הצדדים:
1. בפני התנגדות לביצוע שטר חוב, אשר הוגש לביצוע בתיק הוצל"פ שמספרו
10-08213-10-8. המבקשים העלו את התנגדותם על הכתב אשר נתמכה בשלושה תצהירים מטעמם של המשיבים 2-4. ביום 22.05.2012 התקיים דיון בפני, במעמד הצדדים והמבקשים נחקרו על ידי ב"כ המשיבה.
2. המבקשים למעשה ממקדים את טענותיהם על בסיס שלושה נימוקים עיקריים, הראשון - התיישנות הזכות לתבוע על פי השטר אשר נערך ביום 20.05.2003 והתביעה על פיו נעשתה בחלוף תקופת ההתשינות, השני - העדר יריבות בינם לבין המשיבה שכן לעמדתם במועד עריכת השטר המשיבה טרם הוקמה והשלישי - זיוף החתימה על חותמת המבקשת 1.
3. המשיבה, מנגד טענה כי יש לדחות על הסף את טענות המבקשים שכן לעמדת ב"כ, המבקשים לא עמדו בנטל המוטל להראות כי יש בטענות ההגנה הנטענות כדי לדחות את התביעה והטענות אשר הועלו למעשה קרסו בחקירת המבקשים שכן מדובר בהגנת בדים.
דיון והכרעה:
4. המסגרת המשפטית המנחה עת מתקבלת הכרעה בסוגייה מושא החלטה זו הוגדרה והוצגה לא אחת בפסיקה הנרחבת. לעניין זה אין לי אלא להפנות לע"א 10984-05-10 מאיר אזרואל נ' הלן מזרחי [פורסם בנבו], שם נכתב כדלהלן:
"בעת שעסקינן בהתנגדות לביצוע שטר, שהינה כדין בקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות, אלא על בית המשפט לבחון אם מגיש ההתנגדות או הנתבע מגיש בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, הציג לכאורה טענת הגנה אם לאו. [ראו ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (1.5.06), כך גם ראו בע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ. יאיר רבינוביץ, רו"ח - יו"ר הרשות לבקרת תקציבים [פורסם בנבו] (6.3.08)]. כך גם נקבע, כי בית המשפט יסרב ליתן רשות להתגונן רק אם ברור ונעלה מכל ספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. כך על בית המשפט להניח כי האמור בתצהיר אמת ולכן אם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ואף בדוחק, תינתן הרשות להתגונן. גם חוסר אמון בטענות ההגנה, אינו יוצר לכשלעצמו, בסיס לדחיית הבקשה. על כללים אלו עמד בית המשפט בע"א 10189/07 ששון נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ [פורסם בנבו] (15.6.09), תוך התייחסות לכך ש"הגנת בדים" תקבע רק עם מדובר בהגנה המשוללת כל יסוד על פניה ואין לה על מה שתסמוך".
5. ברור הבקשה אינו משמש כתחליף לקיומו של הדיון המשפטי בתביעה, שמיעת העדים והכרעה בין גרסאותיהם ועמדותיהם, שכן ברור הבקשה מהווה נדבך ראשוני ומקדמי בלבד לבחינת טענות המבקשים, כך שאם התצהיר מגלה הגנה אפשרית ולו בדוחק תינתן למבקשים הרשות להתגונן ואף אם טענת המבקשים הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, (לעניין זה ראו - ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3) 41,46 וכן ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ פ"מ מו(4) 193,196).
6. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, שמעתי את עדויותיהם של המבקשים וכן את סיכומיהם ולאור הטענות המועלות בבקשה והפסיקה המנחה עת מוכרעת בקשה מעין זו ובמיוחד נוכח העובדה כי בשלב זה בית המשפט אינו בוחן ומכריע בסוגיית מהימנותם של המבקשים אלא בוחן האם עסקינן בטענות הגנה אפשריות, באתי לכלל מסקנה כי אין המדובר בטענות הגנה בעלמה שאין להן כל אחיזה במארג העובדות הנטענות כך שלא ניתן לקבוע כי הגנתם של המבקשים הגנת בדים ובמצב דברים זה יש מקום לקבל את הבקשה ולאפשר למבקשים להתגונן בפני התביעה השטרית.
7. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת, התביעה תידון בסדר דין רגיל וזאת נוכח סכומה ובפני הגורם השיפוטי הרלוונטי.
המשיבה תישא בהוצאות הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים ותנתב את התביעה לגורם השיפוטי הרלוונטי.
ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, בהעדר הצדדים.