החלטה בתיק ת"א 217360-09

רקע עובדתי וטענות הצדדים

בפניי מונחת תביעה שטרית שהחלה את דרכה בהגשת בקשה לביצוע שטר בסך של 350,000 ש"ח ביום 17/11/05 בלשכת ההוצאה לפועל. השטר הינו לטובת "רוקלי אינטרנשיונאל לימיטד" והוא נחזה להיות חתום על ידי הנתבעת 1 כאשר נתבע 2 משמש לה ערב.

לטענת הנתבעים, השטר נשוא הליך זה הושג תוך תרמית שנעשתה על ידי אדם בשם אהרון גרשוני אשר בטענות כזב הצליח להוציא מידי נתבע 2 שטר שמחייב את נתבעת 1 לבצע תשלום כאשר נתבע 2 ערב לחוב זה. הנתבעים מציינים שהשטר עזב את ידיהם כאשר לא רשום בו תאריך, לא סכום השטר וגם לא מי המוטב לשטר. הנתבעים מציינים שפרטים לגבי המוטב וסכום השטר של 350,000 ש"ח הוספו לאחר מסירת השטר, ללא שהנתבעים קיבלו תמורה כלשהי בעד השטר, פרט לסכום של בין 5,000 ל 10,000 ש"ח (לא זכור לנתבע 2 הסכום המדוייק). אין וודאות בפי הנתבעים לגבי המועד המדוייק שבו נמסר השטר, למרות שנתבע 2 מציין כי להערכתו השטר ניתן לאחר שהחלו ההליכים להכרזתו ולהכרזת אשתו כפושטי רגל (בשנת 2002).

תובע 1 טוען כי הוא רכש את השטר. בין התובע 1 לבין הנתבע 2 היו קיימים יחסים עסקיים בעבר אשר במסגרתם, התובע 1 היה חייב לנתבעת 1 נכון ל- 11/2/2009 סכום של 219,854 ש"ח. יתרה זו התחילה מחוב בסך 25,348 ש"ח בגין השכרת נכסי נתבעת 1 לתובע 1 בסוף שנות
ה- 90 ונפתח תיק הוצאה לפועל עוד ביום 7/2/2000 שלא שולם במשך תקופה ארוכה. הנושאים בחוב זה על פי תיק ההוצאה לפועל שמספרו 12-02450-00-6 (להלן: "תיק
חדרה 1") הינם יצחק ארבוס - התובע 1, חברה בשליטתו שהיא תובעת 2 ואדם בשם טל יגרמן. מעבר לכך, ביום 7/2/2000 נפתח גם תיק הוצאה לפועל מס' 12-02449-00-8 (להלן: "תיק חדרה 2") כנגד חברת "באמונה", תובעת מס' 2 בהליך הנוכחי. הסכום המקורי של החוב היה 108,308 ובשנת 2009 חוב זה כבר עמד על סך של 372,702 ש"ח. היו מספר נסיונות לגבות חובות אלו אשר כללו צווי מאסר אך ללא הועיל. לטענת הנתבעים כל מה שהצליחו לחלץ מהתובע 1 בגין חובו הוא סכום של 16,368 ש"ח המתגמד מול גודל החוב הכולל. לטענת הנתבעים, התובע 1 עשה נסיון לאכיפת פסק בורר בנושא חוב שכביכול חייב לו הנתבע 2 בגין עבודה שעשה עבורו בתיווך בעיסקה אך בית המשפט המחוזי בסופו של דבר דחה את בקשתו לאכיפה.

תוך כדי הדברים, נכנס לתמונה גם נאמן שמונה כמפרק נכסי נתבעת 1.

בתיק הוצאה לפועל  26-09984-05-1 (להלן: "תיק הרצליה") הוגש לביצוע השטר נשוא תיק זה בו הנתבעת 1 חייבת לשלם לתובע 1 סכום של 572,841 ש"ח נכון ליום 12/2/2009 כתוצאה מהפרשי הצמדה וריבית על סכום השטר המקורי בסך 350,000 ש"ח. התובע כזוכה בתיק, הגיש ביום 11/1/2009 ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה בקשה לקיזוז בין התיקים וביום 26/1/2009 קיבל כב' רשם ההוצאה לפועל את בקשתו והורה על קיזוז. בעקבות ההוראה לקיזוז, נסגר תיק ההוצאה לפועל בחדרה שמספרו 12-02450-00-6 שהוזכר לעיל ועם סגירתו כאילו נעלם החוב של התובע כלפי הנתבעים.

לטענת הנתבעים, התובע 1 פעל תוך הטעיית בית המשפט בנושא המצאת כתבי בית הדין. לטענתם, התובע 1 הציג להוצאה לפועל הוכחת המצאה תוך שהוא המציא את החומר לכתובת לא נכונה של הנתבעים וללא שהוא מפנה את החומר למפרק הזמני של נתבעת 1 כפי שהיה הדבר מחוייב. בשל כך, הנתבעים טוענים כי לא היו מודעים כלל לדיון ולא יכלו לטעון טענותיהם. רק לאחר שנודע להם על כי התובע 1 השתמש בתחבולות כדי להשיג את הקיזוז בין התיקים, הם פנו לביטולה. ביום 1/6/2009 הגיש נתבע מס' 1 את התנגדותו לביצוע ההוראה לקיזוז בין התיקים וכב' הרשם צחי אלמוג החליט להעביר את התיק לדיון בבית המשפט שלום. עוד הוסיפו הנתבעים וטענו כי התובע 1 ידע כי משנת 2005 נתבעת 1 לא נמצאת בשליטתו של נתבע 2 אלא מנוהלת על ידי מפרק ומאז נתבע 2 גם הוכרז כפושט רגל. מן הדין היה כי מפרק נתבעת 1 יוזמן לדיון בהוצאה לפועל לגבי קיום השטר המדובר ולא נתבע 2.

משהועבר התיק לטיפולי, נתתי החלטה ביום 14/6/2009 כי ביום 13/10/2009 אקיים דיון בבקשת הנתבעים להתגונן בפני התביעה השטרית. עוד הוריתי לתובע 1 להמציא פירוט החשבונות או המסמכים עליהם מבוססת התביעה השטרית עד ליום 14/7/2009.

ביום 13/10/2009 קיימתי דיון אליו לא הייתה הופעה של נציג מטעם התובע 1. הנתבעים טענו כי קיים קושי רב בהמצאת כתבי טענות לתובע 1 וכי התנהגות זאת כבר נחזתה בזמן שהתיק היה בטיפול ההוצאה לפועל בהרצליה. בדיון זה החלטתי לתת רשות להתגונן לנתבעים וקבעתי דיון נוסף ליום 14/1/2010 .

ביום 8/11/2009 שלחו נתבעים 1 ו 2 לבית משפט זה בקשה להורות על ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל בהרצליה מיום 26/1/2009 בעניין הקיזוז.

ביום 17/12/2009 טען ב"כ הנתבעים על כי התובע 1 מתעלם מהמצאות למענו החוזרות עם ציון שהתובע 1 לא דרש זאת מדואר ישראל.

ביום 14/1/2010 התקיים דיון אליו לא הגיע התובע 1. בדיון זה ביקש ב"כ הנתבעים לדחות את התביעה לביצוע השטר ולחילופין למחוק אותה וזאת בטענה כי התובע 1 כבר לא מופיע לדיון שני אליו הוזמן. בפס"ד שנתתי במעמד צד אחד החלטתי למחוק את התביעה. מעבר לכך התבקשתי גם לבטל את ההחלטה של רשם ההוצאה לפועל בהרצליה לגבי הקיזוז ונעניתי גם לבקשה זאת.

ביום 4/4/2012 , כ- 26 חודשים לאחר מתן פס"ד בתיק, קיבלתי בקשה דחופה לביטול פס"ד מחובת הצדק מטעם התובע 1 ויום לאחר מכן, בקשה כמעט זהה בניסוחה מטעם חברת "באמונה". בבקשות אלו, ציינו התובע 1 וחברת "באמונה" כי רק ביום 29/3/2012 נודע לתובע 1 ולחברת "באמונה" על כך שהתקיים דיון בתיק ונתתי פס"ד וכי הנתבעים הטעו את בית המשפט לגבי הזוכה בתיק הוצאה לפועל - תיק הרצליה. אמנם בתיק הזוכה הוא התובע 1, אך הוא המחה מזמן את זכויתיו לחברת "באמונה" שבשליטתו. לכן נוצר מצב שכביכול הוריתי לבטל את הקיזוז כשבינתיים הזוכה בתיק היא חב' "באמונה" שלא היתה צד בתיק הנוכחי באותה עת. להוכחת דבריו, צרף התובע 1 בקשה מתאריך 18/2/2009 לרשם ההוצאה לפועל אשר אושרה על ידו ביום 24/2/2009 להמחאת זכויותיו של התובע 1 בתיק, לטובת חברת "באמונה". התובעת 2 פנתה  ביום 16/3/2009 לרשם ההוצאה לפועל בהרצליה בבקשה להשתמש בחוב שיש לנתבע 1 כלפי "באמונה" (החוב שנוצר תוך ביצוע המחאת החוב) כדי לקזז מהחוב שיש לחברת באמונה כלפי הנתבע 1 בתיק ההוצאה לפועל בחדרה - תיק
חדרה 1. כב' הרשם אישר את מבוקשו ביום 29/3/2009 ובעקבות כך תיק הוצאה לפועל - תיק חדרה 1 בוטל.

בתגובה מיום 25/4/2012 התנגדו הנתבעים לביטול פס"ד מיום 14/1/2010. דגש מיוחד ניתן בתגובה לעובדה שעותק מהבקשה מטעם הנתבעת 1 להורות על ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל בהרצליה הומצאה לכתובת הרשומה בהוצאה לפועל תחת שמו של התובע 1 ולכן נמסרה כדין ולא כטענת התובע 1 כי לא ראה יותר לנכון לעדכן את כתובתו מיום שהתיק הומחה לטובת "באמונה". מודגשת שם גם החלטתו של ראש ההוצאה לפועל מיום 20/5/2009 כי כתובתו של התובע 1 בתיק ההוצאה לפועל הינה הכתובת להמצאת כתבים וכי התובע 1 לא יכול לטעון כי המסמכים לא הומצאו לו.

בתשובת חברת "באמונה" מיום 10/5/2012, עמדה חברת "באמונה" על בקשתה כי פס"ד שנתתי ביום 14/1/2010 יבוטל וזאת בטענה כי נתתי אותו תוך התעלמות מכך שהזכות בחוב בתיק ההוצאה לפועל הרצליה הומחתה לה כשהיא כלל אינה בעל דין בתיק הנוכחי. עוד הוסיפה כי התובע 1 בתיק זה רכש מהמחזיק המקורי של השטר את הזכויות בתיק הוצאה לפועל הרצליה - וזאת ביום 19/2/2008.

ביום 16/5/2012 החלטתי לקבל את בקשת התובע 1 וקבעתי כי אבטל את החלטתי מיום 14/1/2010 במידה והתובע 1 יפקיד ערובה של 10,000 בקופת בית המשפט תוך 15 יום ואמנם התובע 1 הפקיד ביום 30/5/2012 את הערובה. משכך ביום 31/5/2012 נתתי החלטה המבטלת את פס"ד מיום 14/1/2010. עוד ציינתי בהחלטתי כי מתוך הסכום שהופקד בקופת בית המשפט, יועברו 3,600 ש"ח לידי ב"כ הנתבעים וקבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 20/9/2012. ביום 3/6/2012 קיבלתי בקשה לעכב את העברת הסכום של 3,600 לב"כ הנתבעים וזאת בטענה כי ברצון התובע 1 להגיש בר"ע על החלטתי והוריתי למחרת לעכב את הביצוע בתנאי שיופקדו בקופת בית המשפט עוד סכום של 1,800 ש"ח תוך 7 ימים, הפקדה שלא בוצעה כמיטב ידיעתי.