מונחת בפני בקשתו של רון הרבט (להלן:"
החייב"), להתלות או לבטל את אישור בית המשפט להסכם פשרה שחתם המנהל המיוחד לנכסיו (להלן:"
המנהל המיוחד") עם הזוג יוסף ואסתר בוגאי (להלן:"
הזוג בוגאי").
המנהל המיוחד הגיש, ביום 11.04.2012, לבית המשפט בקשה להורות כי נכס שמכר החייב לזוג בוגאי עולה כדי הענקה אסורה ויש לבטלו בהתאם לפקודת פשיטת הרגל.
ביום 25.11.2012 הגישו המנהל המיוחד והזוג בוגאי בקשה לאישור הסדר פשרה, לפיו בתמורה להעברת 800,000 ש"ח לקופת פשיטת הרגל, ימשוך המנהל המיוחד את בקשתו לביטול הענקה פסולה של הנכס (להלן:"
הסכם הפשרה" או "
ההסכם").
החייב, טוען כי מעיון בהסכם הפשרה עולות תהיות בדבר כדאיותו.
כך למשל עולה כי המנהל המיוחד מוותר על כל טענותיו כנגד הזוג בוגאי ובכלל זה טענות עתידיות. מנגד, אין סעיף דומה בדבר ויתור טענות מצד הזוג בוגאי. כמו כן מוזכרים בהסכם הפשרה העברתם של מסמכים "סודיים", אשר העברתן תתבצע רק לאחר חתימת ההסכם, ומשכך לא ברורה נחיצותן.
זאת ועוד; עיקר טענותיו של החייב מופנות כלפי כדאיותו הכלכלית של ההסכם. לדבריו, שווי הנכס, נשוא הבקשה, עולה עשרות מונים על הסכום הנקוב בהסכם הפשרה, וזאת אף לשיטתם של הזוג בוגאי עצמם. כן עותר החייב כי הנאמן יחשוף בפניו את אותם המסמכים עליהם הסתמך בעת החלטתו בדבר חתימה על הסכם הפשרה.
לטענת הנאמן, החייב מנסה לסכל בבקשתו זו קבלת מידע אודות פעילותו של החייב, האמור להתקבל אצל הנאמן בשל החתימה על הסכם הפשרה. זאת בשל חששו כי הנאמן יחשוף פעולות של החייב, אשר החייב מעוניין להימנע מחשיפתן. כמו כן, בהסכם המכר בנוסחו הסופי קיים סעיף בו מתחייבים הזוג בוגאי לויתור על טענות כנגד המנהל המיוחד.
לשאלת הכדאיות הכלכלית של הסכם הפשרה, טוען הנאמן כי עובר לגיבוש ההסכם נסמך הוא על חוות דעת ומסמכים רבים אשר שיקפו את מצבו ושוויו של הנכס. זאת ועוד, הסכום הפשרה והסכום שמשולם במסגרתו משקפים את הסיכון שבהליכה להכרעה שיפוטית אודות מצבו המשפטי של הנכס, סיכון אשר קיים באופן אינהרנטי בכל הליכה לערכאות בכלל ובבקשה זו בפרט.
מן המפורסמות הן, כי בית המשפט של חדלות פרעון לא נועד אלא לפקח על המנהל המיוחד או הנאמן, ולא להחליפו בניהול נכסי החייב או החברה, מקום בו עסקינן בפירוק. לא בנקל יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של הנאמן, בפרט בשיקול דעת כלכלי. על עניין זה עמדתי
בפש"ר 001896-02 יובל גד נ' נגה אלקטרוטכניקה בע"מ, בצייני כי כדי לשכנע את בית המשפט להתערב בשיקול דעתו הכלכלי של המנהל המיוחד או הנאמן, על המעוניין בכך להתכבד ולהוכיח ברמה גבוהה של הוכחה, כי שיקול דעתו של הנאמן הוא בלתי סביר, מופרך, או נגוע בשיקולים זרים.
בעניינו, לא מצאתי כזאת בהסכם הפשרה שחתם המנהל המיוחד עם הזוג בוגאי.
יודגש; התמורה אותה שילמו הזוג בוגאי במסגרת חתימת הסכם הפשרה, אינה מחויבת מכוח המציאות להפסק על דרך האמצע שבין הערכות שונות של הנכס. בין שיקוליו של המנהל המיוחד בעת חתימה על הסכם הפשרה בנוסחה זה, עומדים
שיקולים המגלמים אף סיכויים וסיכונים שבניהול תביעה כגון זו,
ובכלל זאת את העובדה כי ייתכן ולא יזכה בתביעתו וקופת פשיטת הרגל אף תחוייב בהוצאות משפט. זאת בנוסף להוצאות הנוספות הנובעות מעצם ניהול ההליך "והנופלות" על קופת הפירוק, ומשכך- על כתפי הנושים.
לא מצאתי להתייחס לטענות החייב בדבר הסדר הנושים אותו הוא מנסה לקדם, שכן בנדון כבר נפתחה בקשה חדשה, שהועברה לתגובת המנהל המיוחד.
סוף דבר;
דין בקשה
59, הבקשה לביטול הסדר הפשרה,
להידחות
.
דין בקשה
57, היא הבקשה להסדרת צו איסור הדיספוזיציה מעל הנכס נשוא הבקשה
להתקבל.
הדיון
בבקשת בטלות הענקת הנכס,
בבקשה 24, יבוטל.
בנסיבות העניין ונוכח היותו של החייב פשוטת רגל, אין צו להוצאות.
המזכירות תודיע החלטתי למנהל המיוחד, לחייב, לזוג בוגאי ולכנ"ר.
ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ג
, 30 דצמבר 2012
, בהעדר הצדדים.