החלטה בתיק מ"י 20835-08-13 - פסקדין

בפני בקשה לעצור את המשיב ל-4 ימים,  על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן: " החוק").

על פי הנטען בבקשה, מיוחס למשיב חשד לאיומים כלפי המתלוננת גרושתו, ואם ילדיו ואף שלח לה תמונת איבר מינו החשוף.

כמו כן נטען בבקשה, כי שחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי חקירה - ויסכן בטחונו של אדם, או את בטחון הציבור. במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול מב/1, בו פורטו פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר המשיב עד לסיומן.

ב"כ המשיב טען כי אין חשד סביר ויש לשחרר את המשיב. התמונה שנשלחה הינה מלפני כ-5 חודשים, והיא נשלחה שלא על מנת לאיים. כל האיומים הנטענים הינן באמצעות הודעות כתובות בווטס אפ או מסרונים, והיות ואין למשטרה העתקם, אין ראיות כלל כנגד המשיב ואין מקום כלל לדון בעילת המסוכנות.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה  והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה וכי מתקיימת עילת מעצר כנגדו בשל העובדה כי:

קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור והכל כקבוע בסעיף 13 (א) לחוק. המדובר בחשוד אשר שוחרר ממאסר ב-12/12 , בגין תקיפתה של אותה מתלוננת.

יאמר מיד כי לעניין החשד הסביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו אכן מדובר בחשד, שיש לו אחיזה בחומר החקירה ואין המדובר בהשערה בעלמא.

מחמת מסוכנותו של המשיב, כפי שזו עולה מהבקשה והחומר החסוי שהועמד לעיוני, ובשל כך שלא הוצגה בפניי כל חלופת מעצר, לא מצאתי כי יש להעדיף, בשלב זה, את שחרורו של המשיב בערובה על פני מעצרו.

ואולם, לא שוכנעתי כי יש מקום, בשלב זה של החקירה, להעתר לבקשה במלואה הן משום שרק מקצת  מפעולות החקירה מצדיקות את מעצר המשיב, בשל החשש מסיכולן, מחד והן בשל כך שאין הצדקה, בשלב זה, לנוכח היקף החקירה, להורות על מעצרו של המשיב לכל פרק הזמן המבוקש, בשל החשש למסוכנותו, מאידך.

לפיכך ומכל האמור, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד ליום  15.8.13  בשעה 13.00.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' אלול תשע"ג, 13/08/2013 במעמד הנוכחים.