החלטה בתיק בר"ע 3137/07

1.         לפניי בקשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 12.3.07 (כב' השופט יצחק שמעוני), במסגרתה סירב בית המשפט ליתן תוקף של החלטה להסכם פשרה אשר הוגש לו על ידי הצדדים.

2.         מבקש 1 ומשיבים 1-2 הנם שותפים במגרש בן כ-21 דונם בנווה אילן הידוע כחלקה 25 בגוש 29541 (להלן - המגרש). בשנת 2001 הגיש משיב 1 תביעה לבית משפט השלום בירושלים כנגד מבקש 1, לפירוק השיתוף במגרש (ת"א 3346/01). הצדדים הגיעו להסכם פשרה לפיו יחולק המגרש בעין, בהתאם להצעתו של שמאי מטעם משיב 1. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ביום 17.12.02 (להלן - פסק הדין). במסגרת פסק הדין מונו באי כוח הצדדים ככונסי נכסים לצורך ביצוע פסק הדין. מבקש 2 ומשיב 3 משמשים כיום ככונסי הנכסים.

3.         ביום 13.8.06 פנה מבקש 2 לבית משפט השלום בבקשה למתן הוראות, במסגרתה ביקש מבית המשפט להורות לכונסי הנכסים למנות מודד מוסמך מטעמם אשר יבצע את החלוקה על פי פסק הדין וכן לקצוב מועדים לביצוע פסק הדין. ביוזמת משיב 3, נידברו הצדדים ביניהם על מנת להגיע להסכם בדבר מינוי מודד מוסכם. הניסיון לגיבוש הפשרה לא עלה יפה, ואולם בדיון שנערך בבית משפט השלום ביום 16.10.06 ביקשו הצדדים שהות קצרה נוספת על מנת לנסות ולהגיע להסכמה. 

ביום 4.2.06 חתמו הצדדים על הסכם פשרה וביום 6.2.07 הגישו לבית המשפט בקשה מוסכמת למתן תוקף של החלטה להסכמתם. כשבועיים לאחר מכן ובטרם נתן בית המשפט תוקף של החלטה להסכמה, הודיע משיב 3 כי הוא מבטל את הסכמתו הואיל ונתבררו לו פרטים חדשים בגינם מבקש הוא לתקן את הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 17.12.02.

4.         בדיון שהתקיים ביום 12.3.07 קבע כב' השופט שמעוני כי בנסיבות הנדונות אין עוד מקום ליתן להסכם הפשרה שהוגש, תוקף של החלטה. כן קבע בית משפט קמא כי במסגרת ההליך הנדון לפניו אין לאפשר למי מהצדדים לחזור בהם מהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. לכונסי הנכסים ניתנה שהות של 60 ימים כדי להגיע להסכמה חדשה לעניין מינוי מודד מוסכם שאם לא כן, ימונה כונס נכסים חיצוני תחתם.  

5.         המבקשים טוענים כי בית משפט קמא טעה בהחלטתו. לטענתם, היה על בית המשפט להתעלם מחזרתו של משיב 3 מן ההסכם וליתן תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהיה לפניו. לפי הטענה, מדובר בהסכם חתום ומחייב, לא נטענה או הוכחה כל עילת ביטול מכוח דיני החוזים והסיבה היחידה להתנערות מן ההסכם היא העדר שביעות רצון מפסק דין חלוט בעניינם של הצדדים להליך. עוד טוענים המבקשים כי סמכותו של בית המשפט שלא לאשר הסכם לביצוע פסק דין חלוט הנה מוגבלת.

6.         לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה ונספחיה, החלטתי כי אין היא מצריכה תשובה ודינה להידחות.

סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע:

"(א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם".

בהתאם להוראת תקנה 79א(ב), לבית המשפט סמכות ליתן תוקף של פסק דין או החלטה להסדר פשרה כאשר הדבר נעשה לבקשתם של בעלי הדין. בנסיבות המתוארות לעיל, הבקשה למתן תוקף של החלטה הוגשה אמנם על דעתם של שני הצדדים, אולם בטרם ניתנה ההחלטה, ביטל צד אחד את הסכמתו ולא הייתה זו עוד בקשה מטעמם של שני כונסי הנכסים. למעלה מן הצורך נציין כי בית המשפט לעולם אינו חייב לאשר פשרה או לתת פסק דין בהסכמה, אלא עליו לנהוג לפי שיקול דעתו (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 בעמ' 547). הלכה היא כי תפקידו של בית המשפט בהליכי כינוס נכסים הוא תפקיד של פיקוח מהותי. "משבא לידי כונסי הנכסים רכוש כל שהוא, יחזיקו בו בשם בית המשפט, ובידי בית המשפט ההחלטה הסופית מה ייעשה בו" (רע"א 2077/92 אדלסון נ' רייף, פ"ד מז(3) 485 (1993) בפסקה 7).

לפיכך, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא שלא ליתן תוקף של החלטה להסדר פשרה שצד אחד מתנגד לו. כמו כן, בדין סירב בית המשפט לאפשר למשיב 3 להתנער, במסגרת הליך זה, מפסק הדין שניתן בשנת 2002. לאור העובדה כי פסק הדין בתביעה הנדונה ניתן בשנת 2002 ומאז טרם הצליחו כונסי הנכסים להביא למימושו, אין מקום להתערב גם בהחלטתו של בית משפט קמא ליתן ארכה אחרונה לכונסי הנכסים על מנת לקדם את ביצוע פסק הדין, שאם לא כן, יבוטל מינויים וימונה כונס נכסים אחר במקומם. 

7.         לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

הפקדון יוחזר למבקשים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב באייר תשס"ז (10 במאי 2007), בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: