החלטה בתיק ב"ש 4393/08

1.      ערר על החלטת בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופט מ'  בר-עם), מיום 24.3.08, בב"ש 10088/08 (פ 5747/08). במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת העורר להתיר לו לסור לשיחת קליטה ביחידה לטיפול ושיקום בנפגעי סמים בבאר שבע, בטרם קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן.

2.      נגד העורר הוגש כתב אישום בעבירות של התפרצות למגורים לבצע עבירה וגניבה. כן הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. ביום 4.3.08 הורה כב' השופט מ' בר-עם, כי המשיב ישוחרר ל"מעצר בית" מלא בבית אימו ובפיקוחם של אמו ואחותו או גיסו. עוד נאמר בהחלטה, כי העורר "לא יהיה רשאי לצאת מבית אימו אלא על פי החלטה מפורשת של בית המשפט".

3.      ביום 11.3.08 הגיש העורר בקשה ל"עיון חוזר" במסגרתה ביקש כי בית המשפט יתיר לו לסור לשיחת קליטה (אינטייק) ביחידה לטיפול ושיקום בנפגעי סמים בבאר שבע בתאריך 13.3.08. בית המשפט אישר יציאה זאת, בכפוף לעמדת המשיבה. לאחר שהמשיבה הביעה את התנגדותה להליך של גמילה שלא דרך שירות המבחן, הורה בית המשפט לשירות המבחן, ביום 12.3.08, להכין תסקיר בעניינו של המבקש תוך 14 יום. ביום 17.3.08 ביקש שירות המבחן דחייה של ארבעה שבועות להגשת התסקיר בנוסף על המועד שניתן. בית המשפט נענה לבקשה וקבע את הדיון בבקשה ליום 28.4.08.

4.      ביום 23.3.08 הגיש העורר בקשה נוספת ל"עיון חוזר" בגידרה ביקש שבית המשפט יתיר לו להגיע לשיחת קליטה (אינטייק) ביחידה לטיפול ושיקום בנפגעי סמים בבאר שבע במועד שיתואם וזאת בטרם קבלת תסקיר מבחן. בקשה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא ביום 24.3.08.

על החלטה זו הוגש ערר זה.

5.      ב"כ העורר טען, כי העורר החל בגמילה. בעבר נגמל העורר ולא צרך סמים במשך שנתיים. מיד לאחר ביצוע העבירה נשוא התיק פנה לעזרת משפחתו לעבור עמו את הגמילה הפיזית. לאחר שנגמל פיזית פנה עצמאית למרכז היום על מנת לקבל עזרה מקיפה יותר. לאחר ששוחרר ממעצר הוא יזם פניה למרכז היום בבקשה לקבוע ראיון קליטה. אין טעם, לטענתו, לחכות זמן רב לתסקיר המבחן כאשר אפשר לזרז את ההליכים ולאפשר לעורר לצאת לראיון ולחזור למעצר הבית.

6.      ב"כ המשיבה טען, כי היציאה לראיון היא בעצם קביעת עובדות בשטח,  והמלצת "מרכז היום" יכולה להטות את החלטת שירות המבחן ובית המשפט. ב"כ המשיבה ציין עוד, כי הפריצה לבית נשוא כתב האישום היא לבית שהעורר שהה בו בזמן גמילתו מסמים.

7.      טיפול בגמילה, גם אם הוא מאושר על ידי בית המשפט צריך להיות בפיקוח שירות המבחן. פיקוח זה משתרע מתחילת ההליך ועד סופו, וכולל המלצה על התאמת הנאשם לגמילה, הפניה למקום הגמילה המומלץ, ופיקוח בזמן הגמילה. כבר נפסק, כי העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בדרך כלל שלב ריצוי העונש ולא שלב המעצר (בש"פ 10562/05 ש' ג' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם - 4.12.05) והאיזכורים שם), זאת, במיוחד שעה שהמדובר בנאשמים שאינם מצויים כבר בעת הדיון בבקשת המעצר בשלבי טיפול או גמילה. מסגרת שיקום של גמילה תיבחן ביסודיות הנדרשת בתום הליכי המשפט - אם יורשע הנאשם - ובמסגרת שקילת אפשרויות השיקום כחלק מהליכי הענישה וגזר הדין (בש"פ 7434/07 זאודי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.9.07) והאזכורים שם). המקרים בהם משוחרר נאשם לגמילה בהליכי מעצר מתמקדים בדרך כלל בהמשך הליכי גמילה המצויים בעיצומם או, למצער, בראשיתם המוכחת (בש"פ 756/05 סבג נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 8.2.05).

8.      מן הכלל אל הפרט. אין חולק, כי בעת מעצרו של העורר הוא לא היה בעיצומו של הליך גמילה, או בראשיתו. פנייתו למרכז הגמילה מסמים באה מיוזמתו עובר למעצרו. לא ניתן לראות בפנייה זו, בבקשה לקבלו לראיון, משום ראשיתו של הליך גמילה. במהלך שביצע העורר מבקש הוא, לכאורה, להשפיע על בית המשפט כי ייעתר להליך של גמילה עוד בשלב המעצר, ובטרם קבלת תסקיר של שירות המבחן. לזאת אין להסכין.

במקרה דנן הודיע  ב"כ המשיבה, כי כיוון שלא הוגש תסקיר של שירות המבחן,  טרם גובשה עמדת המשיבה האם להיעתר לבקשת העורר לאפשר לו לצאת לגמילה, וכי עמדתה תגובש רק לאחר קבלת התסקיר. לפיכך, יש להמתין לקבלת תסקיר של שירות המבחן, כפי שקבע בית המשפט. אכן, צודק ב"כ העורר, כי מועד הגשת התסקיר נדחה לעוד שבועות מספר, אך הדבר נובע עקב מצוקת כח אדם חריפה בה נתון שירות המבחן, שאין ביכולתו ליתן תסקירים בזמן סביר וכפי שהיה בעבר. על אף זאת אין להקדים את המאוחר.

9.      המורם מן האמור הוא, כי דעתי כדעת בית משפט קמא, כי תחילה יש להמתין לקבלת תסקיר של שירות המבחן, בטרם יוחלט אם לאפשר לעורר, המתקרב לגיל 40 (יליד 1969) להתחיל בהליך של גמילה עוד בטרם נגזר עונשו.

10.  הערר נדחה.

11.  המזכירות תמציא לצדדים את ההחלטה באמצעות פקס, לאור הסכמתם כי ההחלטה תשלח לצדדים בלא צורך בשימועה ממש.

ניתנה היום, כ"ח באדר ב' תשס"ח (4 באפריל 2008), בהעדר הצדדים.