החלטה בתיק א 4620/06

1.         ביום 26.2.06 הגיש התובע שאיננו מיוצג בתביעה זו, תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקים שנגרמו לדירתו עקב ארוע שריפה. הדירה הייתה מבוטחת בפוליסת ביטוח מבנה אצל הנתבעת. כתב התביעה השתרע על פני 48 סעיפים.

לאחר שהנתבעת הגישה כתב הגנה, הגיש התובע ביום 28.5.06 כתב תשובה מטעמו שחולק ל"פרקים" ואשר השתרע על לא פחות מ- 37 עמודים !!

2.         הבקשה לעיון בדו"ח חוקר

            באותו היום, היינו ביום 28.5.06, הגיש התובע בקשה שכותרתה "בקשה בעניין דו"ח החקירה או דו"ח חוקר" ( להלן "בקשת העיון" ). בבקשה זו הוא עתר לאסור על הנתבעת מלהגיש את דו"ח החקירה הנמצא ברשותה מחמת סירובה לגלותו בפניו, ולחילופין, לצוות עליה לגלות את הדו"ח בפניו, ולחילופי חילופין להניח את הדו"ח לעיונו של בית המשפט לצורך מתן החלטה בבקשה. בקשה זו הועברה לתגובת הנתבעת.

            לאחר חלוף המועד החוקי להגשת תשובה לתגובה על פי התקנות (10 ימים), הונחה הבקשה לעיון על שולחני למתן החלטה.

            ביום 6.7.06 ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הנתבעת נתתי את ההחלטה שלהלן:

"בנסיבות תיק זה, הנני דוחה את העיון בדו"ח החוקר עד לאחר הבאת ראיות מטעם התובע, מששוכנעתי כי הדבר עלול לשרת את גילוי האמת" (ראה הלכת סוויסה ופס"ד אבי נתיב המצוטט בתגובה)."

3.         הבקשה לתיקון כתב הגנה

            ביום 4.6.06 דהיינו ימים ספורים לאחר הגשת בקשת העיון, הגיש התובע "בקשת מתן צו לתיקון או מחיקה של דברים מכתב ההגנה של הנתבעת" בבש"א 9717/06. ( להלן "בקשת התיקון" ).

            הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת, ותגובה כנ"ל נתקבלה ביום 22.6.06.

ביום 6.7.06, ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הנתבעת, ובהעדר תשובה מטעם התובע לתגובת הנתבעת, נתתי החלטה בבקשה שקבעה כדלקמן:

"1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, לא שוכנעתי כי סעיף  

       17 לכתב ההגנה מרחיב את החזית ביחס למכתבי

       הסירוב שנשלחו על ידי הנתבעת.

2.       התובע ישלם לנתבעת הוצאות הבקשה בסך של 750 ש"ח + מע"מ.

3.       כל בקשה ו/או הודעה שתוגש ע"י התובע לתיק ביהמ"ש, לא תידון אלא אם יצורף לה אישור מסירה כדין לידי הנתבעת".

4.         ביום 2.7.06 הגיש התובע "בקשה לתיקון השמטה מקרית" שנפלה בכתב התשובה לטענתו (בבש"א מס' 11480/06).

ביום 11.7.06 ניתנה החלטה בזו הלשון:

"הובהר לתובע כי כל בקשה שתוגש על ידו תידון, לאחר צירוף אישור מסירה כדין לידי הצד השני. משלא צורף אישור כנ"ל לבקשה הנוכחית, אין מקום לדון בה".

5.         באותו היום, היינו ביום 11.7.06, התברר כי התובע הגיש בקשה נוספת שעניינה ביטול ההחלטות שניתנו בבקשת העיון ובבקשת התיקון (בש"א 12087/06). בבקשה זו הפנה התובע את תשומת ליבו של ביהמ"ש, ובצדק, כי ביום 20.6.06 הוגשה על ידו בקשה לדחיית המועד להגשת תשובות מטעמו לתגובות הנתבעת למשך 30 יום, וכי בקשתו זו נתקבלה, אי לכך, ביקש את ביטול ההחלטות שניתנו בהעדר תשובה מטעמו.