החלטה בתיק א 11362/03

התיק הובא בפני לאור החלטת כבוד השופטת ניב מיום 1.6.05, בה נתבקשתי לקבוע מותב שלישי לצורך דיון בתיק.

לאחר שעיינתי בתיק, על בקשותיו השונות, החלטתי לקרוא את הצדדים לסדר .

עסקינן בתובענה שהוגשה לבית המשפט עוד ביום 9.1.03   ועדיין מדשדשת בהליכי הביניים ובליבון בקשות מקדמיות .

בתביעה העיקרית עותרת התובעת לפסק הדין שיחייב את הנתבעות 1 ו-2 לשלם לה סך של 571,191 ש"ח בגין היטל השבחה שלא נגבה בשעתו מן הנתבעות, בשוגג, במסגרת חשבון אגרות שהוגש להן לצורך הוצאת היתר הבניה.

הנתבעות אינן מכחישות את הטענה לפיה לא שולם היטל ההשבחה, אולם טענות כי הקרקע נמכרה על ידן לקבלן, וכי זה האחרון הוא שהגיש את הבקשה להיתר, וממילא הוא זה שצריך היה לשאת בנטל, שכן בין הצדדים נקשרה עסקת נטו.

אשר על כן, הוציאו הנתבעות ביום 10.8.03 הודעת צד ג' כנגד הקבלן - צד ג', ובה נטען כי הוא הגורם האמור לשאת בהיטל השבחה, וכי הציג בפניהן מצג שווא לפיו היטל זה שולם על ידו זה מכבר ואשר על כן הסכימו להעביר את הנכס על שמו בלשכת רשם המקרקעין.

ביום 25.9.03 הוגשה ע"י הצד השלישי בקשה לדחיית ההודעה לצד ג' על הסף בטענת התיישנות .

בבקשה נטען כי ההסכם בין הנתבעות לבין צד ג' נחתם ביום 30.6.96, ולפיכך תקופת ההתיישנות, בנוגע לכל עילה כנגדו, מסתיימת ביום 1.7.03 ואשר על כן יש לדחות על הסף את ההודעה לצד ג' מחמת הגשתה ביום 10.8.03.

ביום 3.12.03 ניתנה ע"י כבוד השופטת ריב החלטה הדוחה את הבקשה, בנימוק לפיו מאחר "ועסקינן בתביעת שיפוי בה מתחיל מרוץ ההתיישנות מיום דרישת התשלום הראשונה" וכן מחמת החלת סעיף 8 לחוק ההתיישנות.

בזאת לא מוצתה הסוגיה, על אף שרצוי היה כי כך יעשה. 

הצד השלישי הגיש בקשת רשות ערעור.

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.12.04 נדחתה בקשת רשות הערעור, תוך שבית המשפט קובע כי בקשת רשות הערעור נדחית בכפוף להבהרה לפיה נדחתה טענת ההתיישנות רק כטענת סף, וכי ניתן להעלותה מחדש "במהלך שמיעת הראיות".

בכך לא תם העניין.

בשלב זה עבר התיק לשמיעה בפני כבוד השופטת דליה מארק.

בישיבה שהתקיימה בפניה ביום 1.2.05 ביקשו בעלי הדין לפצל את הדיון, ולדון מחדש בשאלת ההתיישנות.

כבוד השופטת מארק נעתרה לבקשה וקבעה את הבקשה לחקירת מצהירים ליום 2.3.05.

ביום זה לא נתקיים דיון לאור מחלת ב"כ צד ג', והדיון נדחה ליו 1.6.05.

משום מה, דנה כבוד השופטת מארק בבקשה בהעדר הצדדים, ובהחלטה מיום 22.2.05 דחתה את הבקשה, תוך שהיא קובעת כי תקופת ההתיישנות בנוגע לעילה נשוא הודעת צד ג', מתחילה להימנות רק ביום הגשת התביעה העיקרית.

ביום 2.3.05 התייצבו הצדדים בפני כבוד השופטת מארק ומחו על כי הבקשה ניתנה בטרם דיון, עתרו לדיון מחודש וכן ביקשו את פסילתה של כבוד השופטת מארק.