החלטה בשאלת מתן תגמול רטרואקטיבי

המערער הוכר על ידי המשיב כמי שלקה בפגימה נפשית תוך כדי ועקב השירות הצבאי. השאלה השנויה במחלוקת  בין הצדדים היא מאימתי יש לשלם למערער תגמולים - האם ממועד הגשת התביעה להכרה בזכות, כעמדת המשיב, או שמא מעם שחרורו מהשירות, כעמדת המערער.

המשיב קבע, בהחלטתו מיום 7.8.05, כי לא התקיימו התנאים להפעלת החריג לפי סעיף 18(ו) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום),תשי"ט-1959, המאפשר הקדמת מועד תשלום התגמולים למועד שקדם להגשת התביעה (תשלום רטרואקטיבי). מכאן הערעור.

רקע עובדתי

1.      המערער, יליד 1976, התגייס לצה"ל בחודש פברואר 1996 ושוחרר בשל מצבו הנפשי, באפריל 1997.

3.      עם שחרורו מהכלא, הוביל השינוי במצבו הנפשי של המערער להורדת הפרופיל הרפואי שלו ל-45 מסיבה נפשית. המערער חזר לשרת ביחידתו, היה בטיפול קב"ן ובחודש אפריל שוחרר מצה"ל, כאמור, עם פרופיל 21 נפשי.

4.      אין חולק, כי לא נמצא כל תיעוד רפואי ביחס לטיפול שקיבל המערער במסגרת ברה"ן למן שהותו בכלא הצבאי ועד לשחרורו מצה"ל, ולא נמצא תיעוד רפואי, מינהלי או אחר המתייחס לסיבה הנפשית בגינה הורד הפרופיל מ- 45 ל- 21, או למצבו של המערער בעת השחרור.

5.      בת"ר מצוי מסמך אחד ויחיד המופנה לוע"ר, לצורך קביעת פרופיל מיום 11/3/97 [מסמך 14 לת"ר], בו הומלץ על פרופיל 45. לפי מסמך זה, בבדיקת המערער לא נמצאו סימנים פסיכוטיים. יחד עם זאת, נקבע כי " מדובר בחייל בעל אישיות עם קווים גבוליים עם קשיים הסתגלותיים בולטים עם קושי לעמוד במצבי לחץ, עם נטיה למצבים משבריים. בתקופה אחרונה היה בהתערבות ברה"ן עקב מצב תגובתי עם ביטויים דיכאוניים תגובתיים עם שיפור במצבו. הנ"ל בעל רקע משפחתי קשה עם בעיות ת"ש קשות (בעיות קיומיות).           
מומלץ: פרופיל 45 ס.ל 31345)". [ההדגשות אינן במקור].

7.      בדצמבר 1998, כשנה וחצי לאחר שחרורו מצה"ל, פנה המערער לטיפול במרפאה לבריאות הנפש ביפו ולאחר מכן למרפאת רמת חן בר"ג, עקב מצב פסיכוטי חריף. מהתיעוד הקיים מהמרפאה ברמת חן עולה כי חלה החמרה במצבו של המערער בעקבות מותו של אביו, כחודש לפני פנייתו למרפאה. בינואר 1999 אושפז המערער במחלקה פתוחה בבי"ח אברבאנל (תקופת האשפוז 7/1/99-14/2/99). בשנת 2000, במהלך הטיפול במרפאה ברמת חן, אובחן המערער כסובל מסכיזופרניה.

8.      אין תיעוד רפואי למן השחרור מצה"ל ועד דצמבר 1998, סמוך לפני אשפוזו של המערער. עולה מסיכום המחלה באברבנאל, שהמערער לא היה בטיפול רפואי ואינו מוכר למערכת הרפואית.

9.      אין חולק כי למערער לא מונה אפוטרופוס בכל השנים הרלוונטיות לערעור. ידוע, כי אמו של המערער שבה ארצה בשנת 1997. ידוע, כי ביום 11/2/99, לקראת סוף תקופת האשפוז, הגיש המערער, בסיוע עו"ד, תביעה למל"ל וקיבל הבטחת הכנסה לחודשים 12/98-5/99. מספר חודשים לאחר מכן, ביום 23/9/99, הגיש המערער לקצין התגמולים תביעה להכרה בזכויותיו בשל מחלת הסכיזופרניה ממנה הוא סובל ואשר לטענתו, נגרמה בעקבות ההתעללות שעבר בכלא הצבאי.

10.     קצין התגמולים הכיר בקשר של גרימה בין מצבו הנפשי של המערער לבין תנאי השירות ובהתאם, החל לקבל תגמולים מיום הגשת התביעה. קצין התגמולים סמך החלטתו על חוו"ד ד"ר קריצ'מן מיום 16/12/01 [מסמך 30-27 לת"ר].

12.        בקשתו זו נדחתה על ידי קצין התגמולים מהטעם שלא התקיימו התנאים להפעלת החריג לתשלום רטרואקטיבי שבסעיף 18(ו) לחוק. על החלטה זו מיום 7/8/05 נסב, כאמור, הערעור.

13.        יש לציין, כי בניגוד למקובל, לא נסמכה החלטת קצין התגמולים על חוו"ד רפואית כלשהי. לאחר הגשת הערעור, הסכימו הצדדים להעמיד את המערער לבדיקה רפואית של מומחה מטעם המשיב [ראו פרוטוקול מיום 27/2/07].

חוו"ד המומחים מטעם המשיב  

14.        המשיב פנה לד"ר קריצ'מן, שהמליץ בחוו"ד קודמת על הכרה במחלתו של המערער כמי שנגרמה תוך ועקב השירות, לצורך מתן חוו"ד בעניין הבקשה לתגמול רטרואקטיבי.