|
|
תאריך פרסום : 06/04/2021
|  גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
13746-01-21
25/03/2021
|
בפני השופטת:
אספרנצה אלון
|
| - נגד - |
המבקש:
ב.ו.
עו"ד מתן חודרוב ואח'
|
המשיבה:
א.כ.
באמצעות
עו"ד מיכאל רייכלסון
|
| החלטה |
- בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת הדס גולדקורן) מיום 13.12.20 ומיום 21.12.20, בתיק תמ"ש 8509-05-19 (להלן: "בית משפט קמא"), במסגרתן הורה על שינוי זמני השהות שהוסכמו בין הצדדים והומלצו על ידי עו"ס לסדרי דין ואף ניתן להם תוקף של החלטה, מדובר בצמצום הלינה, מפעמיים באמצע השבוע לפעם אחת באמצע השבוע, (להלן: "החלטת בית משפט קמא").
- בבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש, מלין הוא כמעט על כל קביעותיו של בית משפט קמא ועל דרך הילוכו. המבקש טוען כי החלטת בית משפט קמא אינה מנומקת ומפורטת במיוחד באשר לצמצום זמני הנסיעות של הקטינה בין שתי ערים; החלטת בית משפט קמא משנה באופן דרסטי וקיצוני את מסגרת השהות והלינה של הקטינה עם אביה ועם "אחותה" - בתה של בת זוגו, איתה מקיימת הקטינה קשר אחאי ייחודי, וגורמת נזק של ממש לקטינה. התסקיר, העומד בבסיס החלטת בית משפט קמא, מבוסס על תשתית שגויה ודלה אשר אינה בטובת הקטינה; קיימת סתירה פנימית בין הרישא להחלטה לבין נוסח גוף ההחלטה ונימוקיה; מעבר הקטינה לרמת גן הוא הסעד העיקרי בתביעה ולפיכך שגה בית משפט קמא משקבע כי "בשלב זה טובת הקטינה אינה עולה בקנה אחד עם מעבר לרמת גן" ועוד. בד בבד הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.
- המשיבה בתשובתה טענה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, שכן בית משפט קמא שקל את טובתה של הקטינה, בחן את מכלול השיקולים, נדרש לתסקירי עו"ס לסדרי דין, שמע את הקטינה והורה על מינוי מומחה לצורך אבחון המסוגלות ההורית. המבקש פעל בחוסר תום לב, הסתיר מהמשיבה, מעו"ס לסדרי דין ומבית המשפט כי ביצע דה פקטו את מעבר הקטינה מחדרה לרמת גן עו"ס לסדרי דין נחקרה ארוכות על תסקירה, והמלצתה החד משמעית הייתה כי אין לאפשר הסדר של משמורת משותפת במצב בו המבקש העתיק את מקום מגוריו מחדרה לרמת גן וכי טובת הקטינה היא לצמצם את ימי הלינה בבית אביה בשל המעבר, אשר נעשה בפועל מבלי לקבל את אישור בית המשפט.
- בדיון שהתקיים בפניי ביום 19.1.21 חזר כל צד על טענותיו. בתמצית אומר כי ב"כ המבקש טען כי משהסכימה המשיבה למשמורת משותפת ולזמני שהות פעמיים בשבוע, כולל לינה של הקטינה בבית המבקש, ומשעו"ס לסדרי דין בתסקירה מיום **.10.19 ממליצה אף היא על משמורת משותפת ועל אותם זמני שהות, לא היה מקום לשינוי ההמלצות וההסכמות, כאשר לא הונח לכך כל בסיס וכל נימוק. בתסקיר האחרון העו"ס לא דיברה עם יועצת בית הספר ולא עם המחנכת, ולא היה רקע עובדתי להתרשמות העו"ס כי הקטינה סובלת מעייפות בשל מרחק הנסיעות. קשייה החברתיים של הקטינה היו ונותרו, ואינם נובעים מהנסיעות בין הערים. האב לא העתיק ולא שינה שום דבר במרקם חייה של הקטינה ולכן לא היה מקום לשנות את זמני השהות בין האב לבין הקטינה, במיוחד כאשר לקטינה קשר טוב ומיטיב עם אביה. צמצום זמני השהות וביטול הלינה פוגעים בקטינה, שנאלצת להסתובב ברחובות עם אביה. החלטת בית משפט קמא קטועה ואין בה נימוק אחד באשר לשינוי בהסדרי הלינה.
- מנגד טען ב"כ המשיבה כי ההחלטה מבוססת ושקולה. בפני בית משפט קמא הונחו שני תסקירים מקיפים ומעמיקים ועו"ס לסדרי דין נחקרה פעמיים על ידי הצד שכנגד. ההחלטה הראשונה, שקבעה משמורת משותפת וזמני שהות רחבים, ניתנה על יסוד הצהרתו חסרת תום הלב של המבקש כי הוא מתגורר בחדרה וכי הקטינה לנה בדירתו בחדרה. בפועל המבקש החל להלין את הקטינה ברמת גן מבלי לקבל את הרשות לכך, ובכך שינה המבקש שינוי משמעותי ועמוק את מרקם חייה של הקטינה. המבקש יכול לקיים את זמני השהות הקודמים, ובלבד שיחזור להתגורר בעיר חדרה, אך משעבר להתגורר ברמת גן, יש מקום לשינוי זמני השהות, כפי שהמליצה עו"ס לסדרי דין.
- לאחר ששבתי ועיינתי בעמדות הצדדים בכתב ובעל פה, בהחלטת בית משפט קמא, בתסקירים מיום **.5.20, **.9.20, ו-**.11.19, בפרוטוקול הדיון מיום 21.10.20 ו-16.1.20, אני נותנת רשות ערעור, דנה בבקשה כבערעור ודוחה את הערעור. טובתה של הקטינה נבחנת מעת לעת על פי השינויים באורחות חייה. משקבע בית משפט קמא, על יסוד התשתית העובדתית שעמדה בפניו והתרשמותו הישירה מהצדדים, מהקטינה ומעו"ס לסדרי דין, כי טובתה של הקטינה מחייבת צמצום זמני השהות, אין מקום להתערב בהחלטה זו, קל וחומר משמדובר בהחלטה זמנית וכאשר בית משפט קמא הורה על מינוי מומחה לאבחון המסוגלות ההורית.
- בחנתי את טענותיו המרובות של המבקש בבקשתו, ומצאתי כי יש לדחותן. לטענת המבקש כי בית משפט קמא הכריע למעשה בתביעה העיקרית בשאלת מעבר הקטינה למגורים ברמת גן, לא מצאתי תימוכין בהחלטה. כל שקבע בית משפט קמא הוא כי בשלב זה טובת הקטינה אינה עולה בקנה אחד עם מעבר לרמת גן. מדובר בהחלטה זמנית שתשוב ותיבחן על ידי בית משפט קמא, ולא בכדי הורה בית משפט קמא על אבחון מסוגלות הורית לשני הצדדים. ההפניה לאבחון מלמדת כי בית משפט קמא מודע להשלכות המעבר על טובתה של הקטינה, ולצורך בדיקה מעמיקה של טובתה וחלוקת זמני השהות של הקטינה עם הוריה, הורה על הפניה למומחה ולא הסתפק בתסקירי עו"ס לסדרי דין.
- לא מצאתי להתעכב יתר על המידה על טענת המבקש כי ההחלטה אינה סדורה, מכיוון שהרישא לה הוא מעבר הקטינה למגורים עם האב ובת זוגו ברמת גן, ותוכנה הוא איסור הלנת הקטינה ברמת גן. הטעם לכך נובע מהעובדה כי החלטה זו ניתנה בהמשך לדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא ביום 21.10.20 - כך פתח בית משפט קמא את החלטתו, ובמוקד הדיון עמדה שאלת זמני השהות והלינה. יתרה מזו, שאלת היקף הסדרי הלינה וזמני השהות קשורה בטבורה למקום המגורים - האם שני ההורים מתגוררים בחדרה או שגרים בערים נפרדות, האם בחדרה והאב ברמת גן.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|