הגבלת עיסוק של מתווך נדל"ן לכל שטח מדינת ישראל

סגן הנשיא י' אליאסוף

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה מיום 24.1.1999 )תב"ע
נו3-717/; השופט הראשי מיבלום ונציגי הציבור רייף ו-דוידי(, בו חויבה המערערת לשלם
למשיב פיצויי פיטורים וסכומים נוספים, ונדחתה התביעה-שכנגד של המערערת.

הרקע העובדתי וההליך בבית הדין האזורי

2. העובדות הנוגעות לעניין פורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי, כדלקמן:

1". התובע בתיק זה הוא מר אברהם בן הרוש )להלן: "התובע"(, אשר עבד מינואר 1993 עד
אוגוסט 1995 בעסק התיווך של גב' תמר דסקלו מנהריה.

2. גב' תמר דסקלו - היא הנתבעת בתיק זה.

העסק של תמר דסקלו נקרא 'תיווך תמי', ומשרדו ברחוב מרכזי בנהריה.

3. עם תחילת עבודת התובע בעסק הנ"ל, נחתם בין התובע לבין הנתבעת 'הסכם עבודה אישי'
)צורף כנספח לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת(.

4. על פי החוזה הנ"ל, נקבע כי התובע יהא מקדם מכירות במשרד הנתבעת וכי משכורתו תהא
בשיעור %25 מכל עסקה שתבוצע.

5. בין השאר, נקבעה בהסכם הנ"ל חובת סודיות של התובע ונקבע כי התובע לא יעשה שימוש
במידע שהגיע אליו במסגרת עבודתו בעסק הנ"ל.

בנוסף לכך, התחייב התובע )סעיף 13 להסכם( כי במשך שנה מתום העסקתו הוא 'לא יעסוק,
לא ישתתף ולא יקבל תפקיד בצורה או באופן כלשהוא, במישרין או בעקיפין, במשרד או חברת