הארכת מעצר עד תום ההליכים של נאשם בעבירת רצח

1. בת"פ 245/98 מואשם המשיב בהמתת אדם, עבירת רצח לפי סעיף 300)א()2( לחוק העונשין,
תשל"ז1977-. בהתאם למפורט בכתב האישום, עבדו המשיב והמנוח כעוזרי נהג לחלוקת משקאות
קלים. ביום 10.6.98 פרץ ביניהם ויכוח, שנמשך לאורך כל זמן הנסיעה. בשלב מסוים, כאשר
הנהג ירד מכלי הרכב והשניים נותרו לבדם, החליט המשיב לפגוע במנוח באמצעות סכין
שנמצאה בתא הנוסעים, בסמוך למקום ישיבתם. תוך כדי ניסיון הדקירה ופעולות המנוח
לגונן על עצמו, נחבל הלה בדקירות בכפות ידיו, עד שלבסוף הצליח המשיב לדוקרו ולהחדיר
את הסכין אל תוך גופו, מלוא 14 ס"מ אורך הלהב. כתוצאה מכך נחבל המנוח בכבד ובאב
עורק הותין ובחלוף זמן קצר נפח את נשמתו.

2. בנסיבות אלו עותרת המבקשת, בבקשה שלפני, להורות על מעצרו של המשיב עד לתום
ההליכים המשפטיים. המשיב מבקש להימנע מכך, באין לו, לטענת בא כוחו, כשירות לעמוד
לדין מחמת אי שפיות הדעת )סעיף 34ח לחוק העונשין(; מכל מקום, אין לדידו ראיות
לכאורה להוכחת האישום, עת המדובר בפעולת הגנה עצמית )סעיף 34י לחוק העונשין(. באלה
מבקש הוא להראות סיכוי להפריך את החזקה להעדר סייג לאחריות הפלילית )סעיף 34ה
לחוק(, עת במשפט עצמו יהא עליו להשאיר ספק סביר בלבד לתחולת הסייגים הנ"ל )סעיף
35כב)ב( לחוק(. לחלופין מבקש הסניגור לאפשר למשיב תנאי אלטרנטיבה, לאמור - להשיג את
מטרות המעצר בתנאי שחרור, ערבויות והגבלת חופש התנועה, שפגיעתם בחירותו פחותה
משלילתה המוחלטת.