האם יש לבטל את הצו הזמני לעיכוב הביצוע מן הטעם שלא צפוי כל קושי להשיב את מצבו של המשיב לקדמתו

החלטה

המבקשת חויבה על-ידי ראש ההוצאה לפועל לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1967-
)להלן: חוק ההוצאה לפועל( בתשלום לזוכה - הוא המשיב - של מקצת מחוב פסוק בסך העולה
על ארבעה מיליון ש"ח של חייב בשם יעקב פיינברג )להלן: החייב(, וזאת לאחר שהמבקשת
העבירה לחייב, בלא הצדק סביר, כספים שידעה כי הוטל עליהם צו עיקול. לצורך חישוב
סכומי הכסף שהעבירה המבקשת לחייב שלא כדין, מינתה ראש ההוצאה לפועל רואה-חשבון,
שקבע כי המבקשת העבירה לחייב סך של 336,971 ש"ח על-פני תקופה של למעלה מארבע שנים.
בעקבות בקשת החייב, ומבלי שנשמעו טענות המבקשת כי ניתן לחייבה לשלם לזוכה סכומים
שהעבירה לחייב במשך שלושה חודשים בלבד מיום שנמסר לידיה צו העיקול, הורתה ראש
ההוצאה לפועל לחייב את המבקשת לשלם למשיב את מלוא הסכום שנקבע בחוות-דעתו של
רואה-החשבון.

על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי, שנדחתה, וכן בקשת
רשות ערעור לבית-משפט זה )רע"א 4892/00(.

ביני לביני, וכתנאי לעיכוב ביצוע החלטת ראש ההוצאה לפועל עד לתום הדיון בבקשות רשות
הערעור שהגישה, חויבה המבקשת להמציא ערבות בנקאית בגובה הסכום שנדרשה לשלם למשיב
בהחלטת ראש ההוצאה לפועל. ערבות זו מומשה בשלב מסוים על-ידי בא-כוח המשיב, והוחלט
כי תוחזק על-ידיו בנאמנות עד לסיום הדיון בבקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת
לבית-משפט זה במסגרת רע"א 4892/00.