ד"מ 7269-03-16 - פסקדין

1.התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע ביום 3/3/16, ולפי כתב התביעה התובע הועסק אצל הנתבע בחודש יוני 2015, העבודה בוצעה בעיר אשדוד, והתביעה היא לתשלום שכר עבודה בסך 9,000 ש"ח בצירוף פיצויי הלנת שכר.

2.הנתבע, במסגרת כתב ההגנה שהגיש ביום 10/5/16, העלה טענה מקדמית בנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה לדון בתובענה. לפי הטענה, מקום ביצוע העבודה נשוא התובענה, וכן מקום מגורי הנתבע – בעיר אשדוד. בית הדין התבקש אפוא להורות על העברת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, אשר לו הסמכות המקומית לדון בה.

3.ביום 6/6/16 הגיש התובע (מיוזמתו ומבלי שנדרש לכך) הודעה, בה ציין שהוא מתנגד להעברת התיק לבית הדין לעבודה בבאר שבע, הן בשל המרחק הגיאוגרפי, והן מהטעם שכבר נגרמו לו הוצאות בגין נסיעה.

4.תקנה 3(א)(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 ("התקנות") קובעת את סמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה לדון בתביעה דנן, וקובעת בזו הלשון:

"בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".

5.במקרה דנן, גם לגרסת התובע בכתב התביעה, מקום ביצוע העבודה הינו בעיר אשדוד, המצויה בתחום סמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. גם בהתאם לחלופה הנוספת שבתקנה 3(א)(1) לתקנות, "מקום העבודה" הוא מקום מגוריו של הנתבע, בעיר אשדוד. כך גם עולה מכותרת כתב התביעה, כפי שנקב התובע במען הנתבע. מכאן שהסמכות המקומית לדון בתובענה מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ולו בלבד.

6.הטענות שמעלה התובע בהודעתו אינן מעלות ואינן מורידות בשאלת הסמכות המקומית.

7.אשר על כן, אין לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה סמכות מקומית לדון בתובענה, ואני מורה על העברת התיק לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

8.הדיון הקבוע ליום 5/7/16 – בטל.