איליא נ' בית ספר נזירות נצרת

1.השאלה העומדת להכרעה בהליך זה היא זכאותה של הגב' זוהאד איליא בידס ("התובעת") למענק יובל, תוך השוואת תנאי העסקתה לתנאים המקובלים במוסדות החינוך הרשמי.

2.בית ספר נזירות נצרת ("הנתבעת") היא עמותה רשומה המפעילה מוסדות חינוך שונים, המוכרים כמוסד חינוך שאינו רשמי. התובעת מועסקת על ידי הנתבעת כעוזרת גננת ("סייעת") בגן ילדים פרטי שמפעילה הנתבעת בשפרעם, וזאת מיום 1/10/1991. נכון למועד הגשת התביעה הוותק של התובעת עולה על 25 שנה.

המסגרת המשפטית

3.חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 קובע חובת לימוד סדיר על כל ילד בישראל מגיל 3 ועד 17 (הגדרות בסעיף 1 לחוק). החובה לתת חינוך מוטלת על המדינה, והחובה לקיים מוסדות חינוך לשם כך מוטלת על המדינה ביחד עם הרשות המקומית. קיימות אבחנות בין כמה סוגים של מוסדות חינוך: "מוסד רשמי" ו"מוסד לא רשמי"; מוסד "מוכר" ומוסד "לא מוכר" [ראו: בג"ץ 8437/99 רשת גני חב"ד בארץ הקודש, עמותה רשומה נ' שר החינוך, פ"ד נד(3) 69 (10/7/2000)].

4.מוסדות חינוך רשמיים פועלים על פי חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 (מוסדות חינוך ממלכתיים ומוסדות חינוך ממלכתיים דתיים). מוסדות חינוך רשמיים מתוקצבים באופן מלא על ידי המדינה, קרי משרד החינוך, ורשות החינוך המקומית (סעיף 7(ב) לחוק לימוד חובה).

5.בצד מוסדות החינוך הרשמיים פועלים מוסדות חינוך מוכרים שאינם מוחזקים על ידי המדינה, והכוונה ל"כל מוסד חינוך אחר שהשר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך מוכר לצורך חוק זה" (סעיף 1 לחוק לימוד חובה). אלו הם מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים (סעיף 1(ב) לחוק חינוך ממלכתי).

6.מוסדות מוכרים לא רשמיים, דוגמת אלה שבבעלות הנתבעת, הם בבעלות גופים פרטיים ואין, כנקודת מוצא, חובה על המדינה לשאת במימונם. יחד עם זאת, מקורו של חלק ניכר מתקצובם של מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים, בכספי המדינה (ע"ע 109/08 מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה – עובדיה בן נון, מיום 21/8/2008).

7.חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 מסדיר את דרכי הקמתם, הפעלתם ופיקוחם של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים. מכוח סמכותו לפי סעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי התקין שר החינוך את תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי"ד-1953 ("התקנות"), אשר מגדירות את התנאים בהם יוכרז מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי.

8.התנאים להכרה במוסד חינוך כמוסד חינוך מוכר שאינו רשמי נקבעו בתקנה 3 לתקנות. אחד הקריטריונים להכרה, והוא הרלוונטי לתביעה זו, נקבע בתקנה 3(א)(6) לתקנות, כדלקמן: "משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים".