דסטה(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום באשדוד (כב' השופט אריאל ברנר) אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, לאחר שהוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירת איומים כלפי אחותו.

הערר מופנה ראשית כנגד קיומן של ראיות לכאורה, כאשר נטען שעוצמת הראיות אינה מגיעה כדי הרף הנדרש בדין ומכאן לא היה מקום להורות על מעצרו של המשיב. עוד נטען כי טעה בית המשפט משסבר כי קיימת עילת מעצר ולחילופין ניתן לאיין מסוכנתו של העורר בחלופת מעצר.

בית המשפט קמא הורה על מעצרו כאשר בהחלטתו קבע כי לאחר ששמע את טיעוני הצדדים ועיין בחומר הראיות מצא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב.

בהמשך קבע בית המשפט כי קיימת עילת מעצר ולאור עברו הפלילי של המשיב מצא שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה.

עיון בהחלטת בית המשפט קמא מעלה כי בית המשפט לא פירט את אותן ראיות לכאורה הקיימות על פי קביעתו, להוכחת אשמתו של המשיב, כאשר מעבר לכך שציין כי עיין בחומר הראיות ומצא כי קיימות ראיות לכאורה לא נימק החלטתו.

כאשר מועלות בפני בית המשפט טענות בדבר קיומן של ראיות לכאורה, או העדר קיומן של אלו, ברי כי יש מקום שבית המשפט יפרט וינמק מהן אותן ראיות לכאורה שמצא כי קיימות כנגד אותו משיב פלוני הבא בפניו.

יתרה מזאת, בית משפט זה כערכאת ערר אינו יכול לבחון את החלטתו של בית משפט קמא, באשר לטענה בדבר קיומן של ראיות לכאורה, משאין פירוט בהחלטת בית המשפט מהו אותו בסיס ראייתי שעמד לנגד עיניו עת שנתן החלטתו.

בית המשפט אכן ציין כי עיין בחומר הראיות אך כאמור לא ציין מה מצא בחומר הראיות שהובילו למסקנה האמורה.

במצב דברים זה, אף בא כוח המשיבה הסכים להחזרת הדיון לבית משפט קמא לצורך נימוקי ההחלטה.

בשים לב לאמור לעיל הנני רואה לנכון לקבל הערר ולהורות כי הדיון יוחזר לבית משפט קמא על מנת שינמק החלטתו ביחס לקיומן של ראיות לכאורה תוך התייחסות לאותן ראיות אשר עמדו בבסיס קביעתו כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב.

בית המשפט יקיים דיון לצורך השלמת טיעוני הצדדים במידה ויראה לנכון ומתן החלטה בהקדם, עוד בשבוע הקרוב.

העתק מהחלטתי ישלח עוד היום לבית משפט השלום באשדוד לצורך קביעת דיון כאמור.

ניתנה והודעה היום ט' חשון תשע"א, 17/10/2010 במעמד הנוכחים.

יעל רז-לוי, שופטת

הוקלד על ידי: מאור מורגנשטרן