דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' בר אילן

פסק דין

ביום 16.7.2008, סמוך לשעה 17:00, בדרך נימר בתל אביב, ארעה תאונת דרכים במסגרתה רכב הנתבע מסוג סובארו פורסטר, פגע מאחור ברכב התובעת מסוג טויוטה קורולה (להלן: "התאונה").

לטענת התובעת, הנתבע לא שמר מרחק סביר מרכבה, ובחוסר זהירות פגע ברכבה והסב לו נזק. לתמיכה בגרסתה צירפה התובעת חשבונית מס על סך 543 ₪ עבור תיקון הרכב, דו"ח תאונה וכן מכתב דרישת תשלום שנשלח לתובע מיום 1.9.08.

הנהג ברכב התובעת, אשר אין לו עניין בתוצאות ההליך, העיד על אופן התאונה כדלקמן:

"נסענו בדרך נמיר, היה עומס בכביש ובאיזשהו שלב הנתבע נכנס בי מאחור. יצאנו שנינו מהרכב להסתכל על הנזק שנגרם..." (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 16).

לגרסת הנתבע, אופן התרחשות התאונה היה שונה. לדבריו, שני כלי הרכב עמדו בהמתנה זה אחר זה בפקק תנועה, ללא נסיעה של ממש, כאשר באחת ההמתנות נצמדו שני כלי הרכב זה לזה, מבלי שנוצר סימן כלשהו במגן האחורי של רכב התובעת. לגרסתו, הגם שהיה מגע בין שני כלי הרכב, לא נגרם כל נזק לרכב התובע.

כך העיד הנתבע:

"בין הברקסים שהיו, בין המתנה להמתנה כי היה פקק מאד ארוך, באיזשהו מצב היינו קרובים אחד לשני, הייתה אולי נגיעה, פחות ממה שנוגעים כשנכנסים בין חניה לחניה" (עמ' 3 ש' 24-25 לפרוטוקול)

וכן:

"נפרדו דרכנו, הייתי בטוח שיותר לא יהיה שום דבר כי לא היה שום נזק לאוטו" (עמ' 3 ש' 29-30 לפרוטוקול).

לטענת הנתבע אין ממש בגרסת התובעת כי נגרם נזק לרכבה כתוצאה מהתאונה. לתמיכה בגרסתו צירף תמונות צבעוניות של רכב התובעת (נ/1) מהן, לטענתו, ניתן להתרשם כי כלל לא נגרם נזק לרכב התובעת. עוד ציין כי יש לתת משקל לעובדה שרכב התובעת תוקן כשבועיים ימים לאחר התאונה וכי הנזק שתוקן אינו קשור קשר סיבתי לתאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים המצורפים, בתמונות המתארות את נזקי רכב התובעת ושמעתי את הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל.

לאור דברי הצדדים לתאונה, אשר צוטטו לעיל, אין מחלוקת כי בעת התרחשות התאונה נוצר מגע בין חלקו הקדמי של רכב הנתבע לחלקו האחורי של רכב התובעת. המחלוקת נוגעת לשאלה האם כתוצאה מאותו "מגע" נגרם הנזק הנטען על ידי התובעת לרכבה.

במחלוקת זו אני מקבלת את גרסת התובעת. ראשית, עדותו של העד מטעמה אובייקטיבית שכן אין לו עניין בתוצאות ההליך. שנית, התובעת צרפה חשבונית ממוסך לפיה תיקון הרכב כלל עבודות צבע ושיפוץ במגן האחורי של הרכב. כמו כן הציגה התובעת דו"ח תאונה, ממנו עולה כי קיים נזק של "מעיכה קלה בפגוש אחורי בצד ימין". ובנוסף, ניתן לראות בנ/1, תמונה של הנזק שנגרם לרכב התובעת, כי ישנה מעיכה בטמבון האחורי של רכב התובעת. מדובר אמנם במעיכה קלה, אולם ניתן לראות כי נגרם נזק לרכב.

מכל אלה, ומעדותם של התובעת והנתבע בפניי, שוכנעתי כי נגרם נזק לרכב התובעת כתוצאה מהתאונה. מכלול הראיות מלמד אמנם על נזק קל שנגרם לרכב, אך הסכום שנדרש לתיקון הנזק האמור, שהינו 470 ₪ בלבד, תואם נזק קל זה.

לפיכך אני קובעת כי על הנתבע לשלם לתובעת 470 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. עוד ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך 200 ₪.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' אדר תש"ע, 16 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: