דואני נ' אבו סריה

החלטה

רשם ההוצל"פ קבע בהחלטתו מיום 3/10/2013, כי התנגדות המבקש הוגשה באיחור יחד עם בקשה להארכת מועד וכי המועד האחרון להגשת התנגדות בלא ארכה חל ביום 22/12/2011.

בקשת המבקש נסמכת בתצהירו מיום 17/9/2013 בו מוצהר, כי האזהרה לחייב נמסרה לאביו (המתגורר בשכונת אבו טור בירושלים) ביום 22/11/2011.

בהמשך מצהיר המבקש, "...מיד שנודע לי על תיק ההוצל"פ יצרתי קשר טלפוני עם ב"כ הזוכה...".

בירור בבנק, כך מצהיר המבקש, העלה, כי אדם שלא מוכר לו זייף את תעודת הזיהוי שלו ואת תצלומה נמסר לו ע"י בנק אלקודס, בעיזרייה.

תשובת הזוכה הוגשה ביום 9/12/2013 מציין, כי חלפו למעלה משנתיים מאז הוזהר המבקש, כי הבקשה איננה מגלה טעם מיוחד כלשהו וכי במהלך השנים ננקטו הליכי הוצל"פ כגון: עיקולי צד ג', עיקולי מטלטלין בבית המבקש (עיקול מטלטלין בביתו של המבקש בוצע ביום 9/4/2013), עיקולי משכורת.

לתשובה צורפו תצלומים מאישור המסירה שנמסר אכן לאביו של המבקש ביום 22/11/2011, תצהיר המוסר תומך בעובדות המסירה והעתק מהוראה לביצוע הליך עיקול מטלטלין מיום 9/4/2013 (אף דו"ח הביצוע נמסר לאביו של המבקש).

ביום 22/12/2013 נזכר ב"כ הזוכה בעובדה חשובה כלשהי והגיש על כך הודעה בו ביום הוריתי על מחיקתה.

מיד לאחר מכן, באותו יום, הגיש ב"כ הזוכה, בקשה להבהרה ובקשה להוספת טענה וגם הן נדחו בהחלטה מאותו יום.

ביום 30/12/2013 הודיע ב"כ הזוכה, הודעה מיותרת אשר איני מוצא לנכון ליתן לה החלטה כלשהי.

כך או אחרת, לא הוגשה תשובת החייב למענה הזוכה.

אין בפני סימוכין כלשהם למועד בו הומצאה תשובת הזוכה לב"כ החייב.

לאחר שבחנתי את מכלול הכתבים, דומני, כי יש להאריך המועד להגשת התנגדות, הן בשל חוזקה של ההגנה הלכאורית העולה מן ההתנגדות (זיוף תעודת זהותו של המבקש ופתיחת חשבון בנק באמצעות התעודה המזויפת בבנק אלקודס).

את מחדלי המבקש יש לרפא באמצעות חיובו בהוצאות הזוכה בלא כל קשר להמשך ההתדיינות.

אני מורה על הארכת המועד להגשת ההתנגדות עד ליום הגשתה בפועל, מבלי לגרוע מנכונות מועד המסירה כנזכר בהחלטת רשם ההוצל"פ מיום 3/10/2013.

מעתה ואילך, יעוכבו הליכי ההוצל"פ כנגד החייב בתיק שבכותרת.

החייב יישא בהוצאות הזוכה כאמור לעיל, בסך 1,000.00₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ד, 02 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.