דגיר יצחק ואח' נ' זהבי משה ואח'

החלטה

1.דין הבקשה לעיכוב ביצוע זמני של פסק דין הפינוי ופסק הדין בערעור, להידחות.

2.בהתאם לפסק דינו של בית משפט קמא אמורים היו המבקשים לפנות את הנכס עוד ביום 1.6.10, דהיינו שאם אכן היו עושים כן, יכולים היו להיערך לקראת שנת הלימודים דהיום. זאת במיוחד על רקע דחיית בקשותיהם לעיכוב ביצוע.

3.לפנים משורת הדין נאותו המשיבים להמתין עד למועד מתן פסק הדין בערעור. משניתן פסק דין זה זכאים המשיבים לבצעו.

אמנם בהחלטתי האחרונה הסבתי את תשומת לב המשיבים לנימוק האנושי שבבקשת המבקשים, אולם דומה כי נוכח האמור בתגובת המשיבים אין להתחשב בכך.

4.מעת שפונה מבקש לסעד של לפנים משורת הדין, עליו לגלות את כל הנצרך ולא לסבור כי יצליח בבקשתו, מבלי לגלות את אשר היה מתחייב.

דומה כי המבקשים, באופן שיטתי, נקטו באי גילוי הנדרש. זאת הן בפני בית משפט העליון, הן בפני ההוצל"פ, והן במסגרת הבקשה הנוכחית.

המבקשים לא טרחו לציין כי הפינוי קבוע ליום ראשון הקרוב, לא טרחו לציין כי הגישו בקשה זהה לבית משפט השלום ובמיוחד הציגו כאילו מטופלים הם בילדים קטנים חמישה במספר הנמצאים באמצע שנת הלימודים ולא כך הדבר.

5.לבסוף אציין, כי גם אין עילה לעתור לבקשה שכזאת משלא נטען כאילו הוגשה בר"ע על פסק הדין בערעור.

6.עוד יש להפנות לטיעונים הנוספים שבתגובת המשיבים אשר אף הם מקובלים עלי.

7.אשר על כן הבקשה נדחית. אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבים שכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 2,500 ₪ לרבות לאור התנהלותם.

8. להמציא דחוף לרבות בפקס ידני.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"א, 18 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: