ג`עפרי אנתסאר נ' אנסאף אסעד מלחם ואח'

החלטה

במסגרת תובענה שהוגשה על ידי תיבתא ניהול ייעוץ וסחר בע"מ (להלן: "תיבתא") כנגד המשיבות בהמרצת הפתיחה -ה"פ 163/03, מלחם אנסאף וסמאח מלחם (להלן: "המשיבות"), הוגש לבית המשפט הסכם פשרה, עם בקשה ליתן לו תוקף של פסק דין.

ההסכם אושר ביום 30/04/08 וניתן לו תוקף של פסק דין.

במסגרת הסכם הפשרה, סוכם כי המשיבות תשלמנה לתיבתא סכום של 150,000 ₪. ההתחייבויות שנטלו על עצמן המשיבות הובטחו בערבות של מס' ערבים, ביניהם המבקש כאן, מר ספיה רביע (להלן: "המבקש").

ביום 07/03/11 הגיש המבקש בקשה דחופה לביטול פסק הדין והסכם הפשרה, בטענה כי החתימה הנחזית להיות חתימתו על גבי הסכם הפשרה איננה חתימתו, הוא עצמו לא ידע כלל על ההסכם וקיומו נודע לו רק באקראי, כאשר בירר אלו תיקי הוצל"פ תלויים ועומדים כנגדו ואז התברר לו, כי פסק הדין הוגש לביצוע וכי הוא אחד החייבים בתיק.

התגובה היחידה לבקשה זו הוגשה על ידי תיבתא, המבקשת לדחותה, בטענה כי הסכם הפשרה נחתם על ידי המבקש, לאחר מו"מ, בנוכחות עורכי הדין קורטאם ונבואני.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להדחות, וזאת מבלי להכריע בטענות העובדתיות הסותרות שהועלו על ידי הצדדים.

פסק הדין ניתן בתובענה שהמבקש לא היה צד לה, הוא אמנם חתום לכאורה על הסכם הפשרה, אולם אין המדובר בפסק דין שניתן לחובתו.

מסיבה זו לא ניתן גם להגיש את פסק הדין לביצוע כנגד המבקש (ראה הגדרות של "חייב" לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 - "מי שפסק הדין ניתן לחובתו").

המבקש, כאמור, איננו צד לתובענה ולא הצביע על עילה לביטול פסק הדין, שניתן במסגרתה.

הבקשה לביטול הליכי ההוצאה לפועל הננקטים כנגד המבקש, כבכיול בהסתמך על פסק הדין, צריכה להיות מופנית לראש ההוצאה לפועל, ושם ימצא המבקש את תרופתו.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"א, 27 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים, בהקדם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: