ב"ל 7751-03-14 ע' נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני בית הדין ערעור המערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 22.1.14 בה דחתה הוועדה את תביעת המערער להחמרת מצב.

המערער טען כי הוועדה טעתה בכך שלא התייחסה לנימוקי חוות דעת פרופ' טישלר אשר טען לקשר סיבתי בין הפיברומיאלגיה בה לקה המערער לבין פעולת האיבה מיום 27.5.01 עת התפוצצה בקרבתו מכונית תופת (להלן: פעולת האיבה).

המשיב אכן הסכים כי בנקודה זו יש להשיב את העניין של המערער לוועדה אולם ציין כי יש להשיב לאותה וועדה.

הצדדים חלקו בשאלה האם יש לזמן את המערער להופיע בפני וועדה רפואית לעררים בהרכב שונה מזה שהופיע בפניה ביום 22.1.14 מאחר וזו הפעם השנייה בה אין הוועדה מתייחסת לפרופ' טישלר ונימוקי חוות דעתו, בעוד שהמשיב טען כי מדובר בפרט טכני שלא מצביע על היות הוועדה "נעולה" בדעתה.

השתלשלות העניינים

1. המערער נפגע בפעולת אי בה ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור 15% מתוכה 10% בגין מצב נפשי.

2. המערער פנה למשיב לדיון חדש נוכח תסמונת הפיברומיאלגיה בה לקה. לפנייתו צרף חוות דעת מטעם פרופ' טישלר (להלן חוות דעת פרופ' טישלר), אשר הצביע על קשר סיבתי בין הפיברומיאלגיה לפעולת האיבה, והעריך את נכותו בשלושים אחוז לפי סעיף ליקוי 35 1 ד' לצמיתות.

    

3. הוועדה מדרג ראשון וועדת ערר מיום 13.9.11 דחו את תביעת המערער.

4. המערער הגיש ערעור בבל 25498-10-11 ובהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין ביום 9.1.12 הוחזר עניינו לוועדה על מנת שתבחן את חוות דעת פרופ' טישלר, תיתן עליה את דעתה ותנמק החלטתה זאת בנוסף לשקילת מתן נכות נפרדת בגין הפיברומיאלגיה.

5. וועדה מיום 12.6.12 לא קיימה את הוראות בית הדין ובהליך בל 45422-06-12 דרש המערער מינוי הרכב שונה.